בדומה לזקנים המציפים את ספסלי שכונתי בימי שבת שמשיים, גם לי יש סיפורי גבורה ועוז מעופשים על איך שהצלחתי לחלץ את הניצחון מבין נבכי הכשלון. על איך ש"פעם" הסתפקנו במעט ואהבנו את זה, בגלל שזה כל מה שהיה. ספק אם רוב האנשים יבחרו לתאר את ארבעת כנסי האנימה שידעה הקהילה עד היום, בדרך כה… ציורית? מוקצנת?
אבל המציאות היא זאת שהפכה כנס אנימה בישראל, ארוע מהנה ומרתק, למסלול מכשולים שרק אנשים בעלי סבלנות וסיבולת מסוגלים להוציא ממנו משהו שווה ערך. מבלי הנמכת ציפיות והצטיידות בסיבולת, אי אפשר נכון להיום שלא להרגיש מרומה בסופו של יום כנס עמוס ארועים ותקלות, כמה שזה עצוב. על זה בדיוק הירהרתי בדרכי, מצוייד באופטימיות זהירה וכמה מחסניות סרקזם לשם הגנה עצמי, אל ה"אה? קון! חנוכה 2006" שהתקיים בעשרים לחודש.
ברשותכם, אני רוצה לדלג תחילה אל לב ליבו של הכנס בשבילי; ההרצאות והפעילויות שהן תוכנו האמיתי, בניגוד לסברה הרווחת.
ההרצאה הראשונה, "חיי בני נוער ביפן" שמה, הייתה ככל הנראה אחד הרגעים המוצלחים יותר של הלו"ז המצומצם. אומנם היא הייתה מלאה באי-דיוקים ולא הייתה ממוקדת מספיק, אבל היא הצליחה לתפוס את הקהלה וליצור אווירה חיובית ומהנה. היא ללא ספק הצליחה לסחוף גם את אלו שלא מצאו בה שום דבר חדש, אם לשפוט מהאולם המלא עד אפס מקום.
ההקרנה היחידה שבה יצא לי לצפות הייתה זאת של Brave Story. הסרט עצמו לא הצליח להרשים אותי באמת, היה לו ניחוח "מיאזאקי זול" שאפילו האנימציה המרהיבה לא הצליחה להשכיח לגמרי. חשיבותה נחה דווקא בעצם קיומה, הרי מדובר בסרט לא מוכר שלא זכה עוד לפאנסאב אנגלי. זאת הייתה "הקרנת בכורה" שהשיגה את המירב שהקרנה בכנס יכולה להשיג, בכך שחשפה את הקהל למשהו חדש באמת וגרמה להתעניינות, ולכן היא מהווה מקור לגאווה של קהילת הפאנסאב הישראלי. מי יתן ונזכה לעוד הקרנות שכאלה.
ההרצאה של אלי צ'וצדיה הייתה אמורה להיות גולת הכותרת של תוכניית הכנס, רק ש"הייתה" היא מילת המפתח. אז מה השתבש? זאת לא הייתה ההחלטה הרת הגורל להעביר את ההרצאה לאולם הראשי, אם כי זה תרם. לא, גורלה של ההרצאה נחרץ ברגע לא מוגדר כלשהו שבו החדשנות שהייתה בהירהוריו של יפני המדבר בעברית שבורה, התפוגגה. הרי שמבט צלול ורציני יגלה שזה היה הגימיק שבאדם שמשך אנשים כה רבים לשתי ההרצאות הקודמות שלו, גימיק ששליטתו עלי הוסרה בניסיון השלישי (גלידה?).
ההרצאה הייתה חלשה ולא מרוכזת, מר. צ'וצידה הגיע אלייה לא מוכן ושליטתו הבעייתית בעברית רק החמירה את המצב. עם כל הכבוד לו, הגיע הזמן לחושבין רציני על המשך דרכו כמרצה בכנסים. עצם היותו של אדם איש בעל תובנות ומידע פנימי על התחביב אינה קובעת אוטומטית שהוא צריך או מסוגל להרצות.
ההרצאה השלישית והאחרונה, שעסקה בפסטיבלים יפניים, זכתה שלא בצדק בנוכחות מצומצמת להחריד. היה אפשר לראות שזהו הניסיון הראשון של המרצה, והיה ניתן להרגיש את ההתרגשות, בילבול והעצבים שלה. זה אומנם גרע מרמתה של ההרצאה, אבל ההרצאה עדיין הייתה עניינת ואינפורמטיבית. ספק אם המרצה קוראת את שורות אלו, אבל הייתי רוצה בכל זאת לחזק את ידה ולאחל לה הצלחה בניסיון הבא. ממרצה חובבני אחד למשנהו.
אם רק הדגמות האיידו (Iaido) והקנדו (Kendo) לא היו מתבטלות, הייתי יכול לקבוע בהחלטיות שזאת הייתה התוכנייה המספקת יותר שיצא לי לפגוש, או כמו שוודי אלן (Woody Allen) טען פעם, "אי אפשר לקבל הכל". וזה בתורו, מוביל אותי לנקודה הבאה שלי.
את האסון הלוגיסטי שהתרחש במהלך הכנס, שהוביל לקיצור הכנס וביטולקיצור של פעיליות, אפשר להניח ברובו לרגליה של הנהלת עזריאלי שפעלה יותר בהתבסס על "טראמות ישראבלוג", מאשר בהתבסס על יכולת שיפוט צלולה. האחריות לשאריתו נחה, עם הרבה סימני קריאה, לרגלי המארגנים. חוסר הבהירות לגבי נושאים הנוגעים באוכל ושתייה, כמות האנשים שהמקום יכול לאכלס, המחסור הקריטי במערכת כריזה והשימוש הלקוי בכוח אדם שגרם לתקלות מיותרות, כל אלה רק תרמו למה שמישהו הגדיר בדיוק רב כ"כאוס ממודר". החל מ"קופת" הכרטיסים, דרך ההמולה בהרצאה הראשנה ובמהלך ההקרנה של הסרט וכלה באנדרלמוסיה באזור הדוכנים הקטן. רצף הארועים הזה יכול להיות מוסבר ומנומק, אבל בסופו של יום טיפת אחריות הייתה מונעת תקלות רבות, הרי אלו דברים שאמורים היו "ללמוד
מהפעם הקודמת". לא?
העובדה שעלות הכניסה לכנס הייתה זולה יחסית, 30 ש"ח אל מול 40-45 ש"ח, עזרה במשהו להכניס את הדברים לפרופורציה והייתה ככל הנראה הדבר החיובי העיקרי שיצא מהכנס.
ניתן לתאר את אה? קון! חנוכה 2006 כדישדוש מתנצל במקום. זה לא היה כה נורא, אם רק נחמתה היחידה של הקהילה בכל הקשור לכנסי אנימה ישראליים, לא הייתה השיפור האיטי אך מתמיד ברמתם. עמידה במקום, ולבטח שדישדוש, רעה לא פחות מצעידה אחרונית. עכשיו כשהתמונה בכללותה התבהרה, קשה להאשים את המארגנים ברוב מה שהתרחש, אבל נדמה לי שאני מדבר בשם כמות לא מבוטלת של חברי קהילה כשאני אומר שלפעמים "נלמד לפעם הבאה" פשוט לא מספק, יש דברים שאפשר ללמוד גם לא על גבם של המבקרים.
מתנגן ברקע: "Best of You" של Foo Fighters
עוד פוסט מצויין יבגני, הצטערתי לראות שהפוסט קצר יחסית ושלא מספיק אנשים קראו את המדריך השרדות שלך בכנסים.
לול מדריך ההשרדות.
בעניין אלי צ’וצ’ידה אני לא מסכים כל כך.
כמו שאני רואה את זה הוא מהיחידים שמדברים על האנימה והתעשייה שלה בפני עצמה. השאר בדרך כלל מרצים על נושאים קרובים כמו יפן, הנוער ביפן, השפה היפנית, הפאנסאב…
לא שזה לא בסדר אבל אותי הכי מעניין אנימה ^^
בעניין השתפרות הכנסים אני מסכים. אני אמשיך לבוא עם ציפיות נמוכות אבל הייתי מעדיף שיעלו לי אותן קצת. לא לשכוח שחלק מהאנשים ננעלו בחוץ באמצע הכנס אחרי ששילמו כסף טוב וחלקם בא ממרחקים ולא הורשו להיכנס. רק בשלב מאוחר יותר נתנו להם. הנהלה הנהלה אבל בשטח אנשים סבלו מזה.
"המחסור הקריטי במערכת כריזה"
"החל מ"קופת" הכרטיסים"
XDDDDDDDD;;;;
משום מה הדבר הראשון שעלה לי לראש זה אנה מנסה לצרוח על אנשים, ואיך כולם נקרעים מצחוק.
בכל מקרה, אני מסכימה עם רוב הדברים, למרות שלהרצאה השלישית כבר לא הייתה לי סבלנות, אלי צ’וצ’ידה פשוט לא יודע ממש להרצות, והרוב דיי יצאו מריכוז כבר באמצע ההרצאה וחצי מהשורה הראשונה פשוט "השתתפה" בהרצאה יחד איתו, או יותר נכון, ניסו לתקן אותו כל הזמן…בשלב מסויים זה התחיל לעצבן, זה גם חלק מהעניין של חוסר ריכוז. oh well…אני בספק אם הוא ירצה שוב באנימהקון.
אבל בסוף מצאנו את הכרטיס שלך XD;
סיכום וביקורת טובים של הכנס, אני מזדהה מאד עם המילים.
בענין צוצ’ידה, לא ממש הקשבתי להרצאה שלו, אבל שמעתי כמה נסיונות כושלים שלו לדבר בעברית מובנת. לדעתי, אם באמת יש לו ידע נרחב בתחום שהוא מרצה, הוא צריך לעבוד בשיתוף עם אדם נוסף שיתן לו תמיכה בכל הקשור לניסוח הרצאות והעברת החומר.
בסופו של דבר, יש לנו קהילה די מגובשת עם פרצופים מוכרים וזה מה שבסופו של דבר הופך את הכנסים למיניהם למפגשים חברתיים מהנים, שמצליחים לגרום לרובינו להתעלם מכל המחדלים והטעויות של המארגנים/הנהלת מקום.
"חצי מהשורה הראשונה פשוט "השתתפה" בהרצאה יחד איתו" – את מתכוונת לעומר ^_^
נהניתי בשלוש ההרצאות הראשונות ששמעתי מצ’וצ’ידה, אך הפעם (מעבר לזה שפספסתי את ההתחלה) פשוט לא היה מעניין. גם אני כבר מתקשה להאמין לו אחרי שה"מידע הפנימי שלו" נכשל שוב ושוב=X
הוא אחלה בן אדם והוא באמת מבין, גם כדאי לתת לו להמשיך להרצות לדעתי כי הוא מבין היחידים שבאמת מכירים את התעשייה יותר מבפנים.
אבל צריך קודם כל להגביל אותו בדיוק כמו כל מרצה אחר, זה מרגיש שמביאים אותו ישר לכל אירוע בלי שום קשר (XD), אחרי שיש הרצאה מובנת על נושא שלדעת המארגנים יעניין את הקהילה (ולא סתם נושא ראנדומאלי) רק צריך לתת לבן אדם להרצות…
מבחינת הצופים- אני אישית התחלתי לקחת כל מה שהוא אומר שלא מבוסס על נסיון אישי שלו בערבון מוגבל=\
לא רק אני… כל מי שהיה בשורה הראשונה מ4 ניסו לעזור לו…
מה שאמרת לגביי ברייב סטורי הוא לא כל כך נכון. הסרט זכה לפאנסאב אנגלי.
הסרט גרוע, הוא מין עיבוד משונה של הנובלים. אתה מוזמן לקרוא את המנגה מתורגמת במחשב, היא יותר טובה.
לגבי הרצאתו של צוצ’ידה, תלונות לגביי המבטא שיש לו הן דבר מגעיל שרק ישראלים יכולים לעשות. בקשר לטיב האופן בו הועברה הרצאה, זה נכון שהיא הייתה מבולגנת ושהוא קצת התבלבל, אבל קשה לי להאמין שיש אדם ביקום שיכול להרצות עם פאנגירלז בנות 12 על הרגליים שלו.
בגדול, אני מסכים איתך בקשר לכל מה שכתבת, חוץ מהנקודות שציינתי. מי ייתן והקון הבא יהיה יותר טוב ~
וזה רק החמיר את כל העניין.
תלמד לפעם הבאה: אל "תעזור" למרצה בשום מקרה. זה רק פוגע בביטחון העצמי שלו ובריכוז.
אין שום דבר "ישראלי מגעיל" בזה שאני רוצה שהמרצה יהיה מסוגל לדבר עברית בסיסית ברמה רהוטה מספיק להרצאה. זאת הרצאה, ועוד אחת ששילמתי כסף כדי לראות. >.>
ההרצאה הראשונה הייתה טובה למדיי. זה זרם ודי עניין.
צוצ’ידה אכן אכזב קצת… בפעמים הקודמות אמנם לא הייתה לי ממש בעייה עם העברית שלו כי יחסית שאר התוכן של ההרצאה הועבר בצורה חלקה יחסית, אבל הפעם זה פשוט בלט יותר כי ההרצאה עצמה לא זרמה כמו שחשבתי שהיא תזרום. מרצה לא צריך לבוא עם דפים ולהתעסק איתם כמו שהוא עשה מידי פעם, זה פשוט ממש הורג את ההרצאה לדעתי… אם כי אני לא ממש יכול להאשים אותו בלבד בזה, כי אני לא בטוח שכל מרצה היה מצליח לשמור על שיווי משקל כשמעבירים אותו לעולם הראשי, ואז עוד יותר קשה לא להתרכז במה שהוא אומר כשהכל רוחש סביבו…
בסך הכל הבלאגן עם עזריאלי היה לב הבעייה, ואני אישית לא יכול להאשים את המארגנים על זה, אם כי אי אפשר שלא להאשים אותם כשמדובר באנשים שלא יכלו להיכנס כראוי/בכלל לכנס, והסיבות לא משנות, כי זה באמת לא מעניין את אותם האנשים.
ההחלטה לקיים את העניין בעזריאלי, בלי בירור מדוקדק מספיק, היא של המארגנים בסופו של יום.
לא יכולה להגיב לגבי ההרצאות או ההקרנות כי לא נכחתי בהם… אבל אני מסכימה עם כל מילה אחרת בפוסט הזה.
כל הכנסים שהיו עד עכשיו היו בינוניים ומטה… ספק אם התשלום היה מוצדק אפילו באחד מהם (חוץ מהא?קון הראשון בפרדס… 10 שח זה סיפור אחר)
אני לא מסכים לגבי מה שאמרת על ההרצאה הראשונה. אמנם לפי הסטנדרטים שאנחנו מורגלים אליהם בכנסים ניתן לקבוע כי ההרצאה התעלתה לרמה של סביר +- (ובזה אני מתכוון שלא היתה איזה תקלה או משהו יוצא דופן שהפריע) אבל בסיכומו של דבר כפי שציינת, היא היתה מאוד לא מדוייקת וחידשה מעט מאוד דברים.
זה מוגזם לצפות להרצאות קצת יותר מעניינות מפי אנשים שבאמת מסוגלים לתת הרצאה של 60 דקות עם מידע מעט יותר אינטיליגנטי מלהקות מחאה של נוער יפני? למה לא לנסות ולהביא אנשים כמו בן עמי שילוני או יעקב רז? אלה מסוג האנשים שבאמת שווה לשלם בשביל לשמוע מה שיש להם לומר.
אני מסכים איתך מאה אחוז. רצויי להביא מרצים באוניברסיטאות בישראל ואנשים שהשתפשפו קצת יותר בתחום מאיזו מישהי שביקרה ביפן כחלק מאיזה מחקר חסרתי שהיא עשתה.
אני לא יודע איך האנשים שסבסטיאן ציין כמרצים, אני רק יודע שהספרים מעולים.
יאי יבגני עזב את ישרא ועבר לורדפרס.
ישראבלוג.וואו הרבה יותר קל לקרוא תגובות ככה – יישר כוח (מעתיק ממך את העיצוב ^^)
בהצלחה עם הבלוג החדש
תתחדש על הבלוג יבגני. (:
ובסך הכל הכנס היה יחסית בסדר חוץ מזה שהיה צפוף מדי, אנשים הרגישו כמו סרדינים והיה נורא קשה למצוא אחד את השני כי אנשים פשוט יצאו מהכנס ויצאו להסתובב בקניון עצמו.
הוספת תגובה