בתחילת שנת 2006 שודרה ברשת NHK היפנית, כתבה מיוחדת בת ארבעים וחמש דקות בשם "Akihabara – A Story at the End of the Year". כפי שניתן לנחש משמה, הכתבה עסקה באקיהברה, השכונה המפורסמת ששוכנת לב טוקיו. אם לדייק, מדובר בניסיון של הכתבת אלומת השם להבין מה יש במקום הזה שמושך אליו, ומהווה השארה, לאנשים רבים כל כך. מהו בעצם, החן של המקום הזה?
בניסיון למצוא את התשובה לשאלה הזאת, הכתבה עוקבת במשך יום שלם – רגע לפני חג המולד של שנת 2005, אחר שישה אנשים המוצאים באקיהברה את ביתם הפיזי או הרוחני. ההתרחשויות השונות מפוצלות למקעים ע"י קטעי ראיונות עם השישה, העוזרים לחשוף משהו מהתהליכים הפנימיים שהובילו אותם למקום בו הם נמצאים בהווה ודוחפים אותם קדימה. נראה שגיבורי הכתבה נבחרו בצורה קפדנית, והם מהווים בעצם מדגם מייצג של אוכלוסיית אקיהברה (בגוף או בנפש), וחשוב מכך – בשום נקודה לא נעשה ניסיון להציג אותם כאטרקציה, סוג של משהו אקזוטי, דווקא העובדה שמנהלים במקביל גם חיים אשר אפשר להגדיר "נורמאליים", מודגשת בקטעי הראיונות.
הכתבת מעדיפה בתפקידה כקריינית, המלווה את המתרחש ומספקת פנינות מידע המתאים, במקום לקחת חלק פעיל ופרונטאלי בהתרחשויות – לא רואים אותה אפילו פעם אחת, והיא בקושי מדברת בזמן אמת. בכך בעצם ניתנת הבמה לגיבורים, וההתנהלות הטבעית יחסית שלהם מדברת בפני עצמה. בתחילה זה יוצר תחושה שהכתבה קצת דלה מתוכן ופואנטה, אבל במבט מעמיק יותר אפשר להבחין בהרבה דברים המתחבאים בין השורות.
התוצאה הסופית אולי נוגה וסנטימנטאלית קצת יתר על המידה, אבל היא מספקת מבט גבוה מהרגיל ומעניין מאד על המקום שהפך למכה של אוטקו רבים ברחבי העולם, ואולי אפילו תשובה חלקית שאלה למה חלק מאיתנו התחילו לראות אנימה (והפכו אולי גם לאוטקו). חשוב לא פחות הוא הניסיון של הכתבת להגיד "היי, אם נעצור לרגע נראה שהם בעצם די דומים לנו", משהו שנדיר לראות בכתבות כאלה – לא רק במדינה המקדשת הומוגניות כמו יפן. צפייה מומלצת בהחלט.
מתנגן ברקע: "Shangri-La" של Chat Monchy
נ.ב: הקורא הבודד שעוד נמצא כאן מוזמן להוריד את הכתבה בעזרת הורדה ישירה.
שמח שנהנית.
רק, תנסה להימנע משימוש בפורמאט של 2 תמונות אחת ליד השניה ותמונה מתחת, זה מעיק.
זה ניימלסי כזה…
תנסה בפוטו שופ לעשות סדר או משהו.
אגב הורדתי את הכתבה(תודה על ההורדה הישירה) וזו הכתבה הראשונה שאני רואה בנושא אז אני לא יכול תת דעה ביקרותית ביותר מלבד עצמם העובדה שזה חידש לא לא מעט (בעיקר כי לא סיימתי את דנשה@אוטקאו וגנשיקן) .
@סבתא של מישהו? – זה עניין של רזולוציה. לא הגיע הזמן שתעבור למשהו קצת יותר רחב מ1024 על 768?
@ניימלס – אני ממליץ לך בחום לראות גם את זה:
http://randomotaku.blogli.co.il/archives/156
גם שם קיים קישור להורדה ישירה.
צפיה מהנה.
ניימלס, דנשה אוטוקו או גנשיקן, אף אחד מהם לא מתקשר באופן ישירות לאקיבה. זה על ההוויה בכללי, ודנשה אוטוקו גם בזה לא מתרכז.
על אקיבה, יש את אקיאהבארה@דיפ.
תודה לשניכם. אני באמת מתחיל להתעניין בזה יותר יותר.
" זה עניין של רזולוציה. לא הגיע הזמן שתעבור למשהו קצת יותר רחב מ1024 על 768?"
שמע, במקרה גלשתי בבלוג שלך מהלפטופ. אני חושב פשוט שכדאי לעצב את עניין התמונות כך שיתאים לכל גולש וגולשת (סג אין בנות באינטרווב).
יופי יבגני, תראה מה עשית.
@סבתא של מישהו? – כפי שאתה רואה, כבר ערכתי את ההודעה והסרתי שלוש תמונות. אני תמיד מנסה לחשוב על גולשים בעלי רזולוציה נמוכה יותר, מצד שני אני לא מוכן בשום אופן להתאים את עצמי לאנשים שמתעקשים לגלוש כאן ברזולוציה מגוחכת של 800×600.
תודה רבה על ההורדה, אני מאד אוהב כתבות על הנושא הזה, ובכלל על התרבות העכשווית ביפן. הייתה פעם כתבה על אקיהברה באיזה ערוץ, אבל זה היה ערוץ שנמצא רק בשידורי הלווין של yes ולי יש hot , מעניין אם זו התוכנית שרציתי לראות…
הכתבה הזו שודרה גם מתישהו ביס דוקו.
@סבתא של מישהו? – יותר…רחב…?
8O 
תודה, יבגני.
הוספת תגובה