בועת מחשבה

החמישה עשר בינואר, שנת 2008. זה התאריך בו יופסקו שידוריו של ערוץ האנימה בלווין, פחות מחודש לאחר הפסקת שידוריו של מקבילו בכבלים, מי שהיה ולו לזמן מה הסמל הבולט לשגשוג של תחום האנימה ומנגה בישראל בשלוש השנים האחרונות. בעוד פחות מ-72 שעות ירד השאלטר הגדול והמטפורי על אחת התקוות הגדולות שידעה קהילת האנימה ומנגה בישראל ואשר הפכה לאחת מאכזבותיה הגדולות, ובשקט מופתי הערוץ ישקע למצולות.

שקיעתו הפכה מזה זמן מה לשאלה של זמן, וכתב האישום נגד הנהלתו ברור. 1134 ימים של נתק מוחלט מקהל הצרכנים, 1134 ימים של דממת אלחוט בכל הנוגע ליחסי ציבור, שנשברה רק פעם אחת בכנס אה?קון! קיץ 06', 1134 ימים של החלטות ניהוליות וכלכליות שגויות. אין ספק שאיננו מודעים לכל הפרטים של מה שהתחולל מאחורי הקלעים, אבל אלף מאה שלושים וארבעה הימים שחלפו מרגע השקת הערוץ ועד הפסקת שידוריו מדברים בעד עצמם.
זאת בדיוק הסיבה שמעבר לערכה הסנטימנטאלי של נתינת הזדמנות נוספת לערוץ, על כל אלו שהוא כבר קיבל, אין בה מה שיעזור ליצור ולעצב את ערוץ האנימה שלו אנו כחובבי אנימה כמהים.

אבל זהו אינו כתב אישום, בכל מקרה מאוחר מדי בשביל אחד. זהו הספד – מנחה למת אם תרצו – וכיאה להספד, בואו ננסה לזכור את הערוץ דרך הדברים הטובים שהוא הביא עימו. על כך שעזר להמשך ביסוס הלגיטימציה של אנימה כמדיום, של משהו מעבר לסרטי ילדים או פורנוגרפיה מצוירת. על כך שחשף אנשים חדשים ואוטקו (Otaku) ותיקים כאחד לסדרות ואובות (OVA) שאולי ולא היו רואים אחרת, וחשוב לא פחות – על כך שעזר לטפח את הניצנים הראשונים של קהילה לא מקוונת.

אם כך, נשארו לנו להגיד רק שלום ולהתראות לערוץ האנימה הישראלי הראשון, ובאותה נשימה לאחל לכך שלא נצטרך לחכות נצח לאדם הבא שיעלה בדעתו הטרופה להקים ערוץ המוקדש לאנימציה המוזרה הזאת מ"סין". מי יתן והפעם הבאה תהיה מוצלחת יותר.