בועת מחשבה

מה התירוץ שלי? הצבא שתה לי את המילקשייק. מה התירוץ שלך?

עתה, כשכל ההודעות אליהן התחייבתי ושהצלחתי לכתוב לאחרונה פורסמו, הגיעה העת להתפנות לכתיבת מספר מילות סיכום על עוד שנת כתיבה ב"בועת מחשבה", שנה שנגמרה ב-25 למאי כשהבלוג חגג את יום הולדתו השלישי. יש משהו סמלי וממצה בכך שההודעה הזאת מתפרסמת באיחור של יותר מחודשיים תמימים. סמלי משום שהוא מציג בצורה ברורה עד כדי בוטות את הקו המנחה של השנה החולפת כפי שהיא נראת מצידו של הקורא הממוצע כאן, ממצה משום שהוא מאגד בתוכו את הסטאטוס קוו שאפיין את הבלוג מצד הכותב שלו בשנה שחלפה.

יותר מהכל, השנה החולפת, עבורי ומכאן גם עבור הבלוג, עמדה בסימנו של החאקי הצבאי – אשר שלח וממשיך לשלוח את זרועותיו הארוכות והשפיע על כל חלקה טובה כאן. המציאות של ירידה ברורה ומשמעותית בנפח הכתיבה, פגיעה בעקביות שלה וחוסר פרסומן של הודעות צפויות, היא תוצאה ישירה של המחויבויות והאחריות שלי – שרק גדלו בשנה החולפת – כעתודאי בצה"ל, המכרסמות משמעותית בפנאי הכללי שלי. עצם המשך הכתיבה בבלוג, אפילו במתכונת מצומצמת, ומציאת הזמן לסקר אירועים שונים שעסקו באנימה, מנגה וביפן במשך השנה האחרונה היה אתגר משמעותי, שההתמודדות איתו לא הייתה דבר פעוט או פשוט. הייתי רוצה להאמין שהייתי צריך להקריב חלק מאיכות ההודעה לשם פרסומה לעיתים נדירות מאד בשנה הזאת, ובכל זאת קשה שלא להרגיש צביטה על כל ההודעות שהיו יכולות להתפרסם ועל אלו אשר היו יכולות להיכתב טוב יותר, לולא כל האנרגיות הנפשיות שלי הלכו למחוזות אחרים – לעיתים קרובות תוך בזבוז משמעותי שלהן על ענייני סרק.

זאת הסיבה שבגללה הפעם אמירת התודה לקהל האנונימי ברובו אשר קורא כאן, חשובה יותר מהרגיל. תודה לכל מי שהמשיך לקרוא כאן גם כשקצב העדכונים ירד לכמעט כלום והתוכן שלהם הפך לצל של עצמו. בהקשר הזה אסור לשכוח לציין את העובדה שארבעה ימים לפני שהבלוג חגג את יום הולדתו, הקוראים הגישו לו מתנה פשוטה אך משמעותית ומכובדת עד מאד – חציית קו 30 אלף מבקרים ייחודיים בבלוג, מאז שנפתח ועל כל גלגוליו.

חייבים גם להזכיר ולהודות לאנשים הנהדרים שהקדישו השנה מזמנם כדי לערוך ולעשות הגהה למרבית ההודעות שהתפרסמו כאן – Xan, Cyber-Wire, Oracle, Apoptygma ו-SuigintouBY. עלי לבקש מהם גם סליחה על כך שהיו צריכים להתמודד עם אדם עייף יותר, עצבני יותר וגמיש פחות השנה. כולי תקווה שהשתפרתי מספיק כדי לפצות על כך בפחות עבודה עבורכם.

קשה לנחש בביטחון מה טומנת בחיקה השנה הקרובה, האחרונה בשירותי הצבאי הרגיל, ומכאן שאין טעם לצאת בהכרזות והבטחות. המציאות הפכפכה מדי והנסיבות סבוכות מדי. מה שבטוח הוא שהשנה הרביעית בחייו של "בועת מחשבה" החלה באופן מובהק ברגל ימין עם המעבר לאכסון ודומיין עצמאיים בסוף חודש מאי וקניית המחשב הנייד, שעזר לי לנצל את הזמן הפנוי מחוץ לבית טוב יותר ואחראי לרצף הפרסומים בחודש האחרון, באמצע חודש יולי. נשאר לקוות שהמומנטום החיובי הזה ימשיך גם עם פרויקט "ביטים קהילתיים" ועם פרויקטים אחרים שנמצאים בקנה שלי בתקופה האחרונה.

לסיכום, הייתי רוצה לבקש מכם הקוראים, כמו שכבר התרגלתי לבקש, להעלות על כתב את כל ההארות וההערות שלכם בנוגע לבלוג. דברים שהייתם רוצים לראות כאן ודברים שהייתם רוצים שיקבלו שיוף נוסף, הרי בסופו של דבר המקום הזה נכתב כדי להיקרא וכמו שכתב פוליטי אמריקאי אמר לאחר שפתח בלוג – לפעמים הקוראים שלך חכמים יותר ממך.

אז תודה לך בלוגי, על עוד שנה מעניינת ומלאת ריגושים, שתזכה לחיים ארוכים, עד 12! (זה האינטרנט אחרי הכול.)