בועת מחשבה

קצת מהמיטב (NOT) שאנימה-אקספו מציע למבקריו כל שנה – יום אחד גם אנחנו נגיע לרמה כזאת!

מאז ש-Animecon פרץ לתודעתה של קהילת האנימה והמנגה הישראלית אי שם בקיץ 2005, ופתח בפנייה את תחום כנסי האנימה, הספקנו לחוות או לכל הפחות להיות עדים לתשעה כנסים, פרי עבודתן של חמש התארגנויות שונות ומשונות. על ההספק המפוקפק הזה נכתב כבר לא פעם, בין השאר גם כאן, כך שיהיה דווקא מעניין יותר להפנות הפעם את האנרגיה לכיוון מעט שונה – במקום לבכות פעם נוספת על הנסיבות שהביאו אותנו לאנדרלמוסיה הנוכחית, למה לא להקדיש לזה מעט מחשבה ולנסח "רשימת מכולת" ברורה ותמציתית של הדברים להם אני מצפה מכנס אנימה, כדי שאוכל בסוף יום כנס ארוך ומעייף להגיד שזה היה שווה את זה? ממש במקרה (כמובן), זה בדיוק מה שעשיתי.

• סידור מקום הגיוני – אם יש משהו שגאקקון הוכיח מעל לכל ספק, זה שחלוקת המקום ומיקום האירועים השונים באופן הגיוני וסביר היא אומנם משימה ממש לא פשוטה שדורשת קצת חשיבה ובדיקה מקדימה, אבל גם משהו בעל חשיבות מן המעלה הראשונה. ביום שכולו עמידה והליכה, אין סיבה ששני אולמי הרצאות לא ימוקמו אחד ליד השני או לכל הפחות במרחק סביר אחד מן השני. מקום בו מתקיימות הקרנות דורש מיקום בעל אקוסטיקה סבירה לכל הפחות, ורשימת הדוגמאות עוד ארוכה.

• מתנדבים מתפקדים – ההמון הלא מגולח, רחוץ או מתורבת הזה הוא זה שגורם לכנס לתפקד בסופו של יום. אומנם מדובר באנשים שלא דורשים תמורה של ממש על עבודתם ואלמנט של הקרבה ומוטיבציה משחק כאן תפקיד חשוב, אבל זה לא צריך להפוך אותם בעיני המארגנים ל"כוח עבודה זול" – מתנדב אדיב, שיודע את תפקידו ויודע לאן לנתב אנשים עם שאלות שעליהן הוא עצמו לא מסוגל לתת תשובה, הוא קודם כל תוצאה של תגמול נאות באמת, יחס מכובד, הדרכה מקדימה וניהול אפקטיבי.

• תוכן זאת מילה גסה – משום מה נוצר הרושם שאנשים הדורשים תוכן של ממש מכנסי אנימה הם יוצאים מן הכלל במחוזותינו, ובכל זאת אני חייב להתוודות שאני מגיע לכנסי אנימה קודם כל בשביל התוכן שהם מציעים לי כמעריץ אנימה , אותו לרוב לא הייתי יכול להשיג באופן נוח וזמין בנסיבות אחרות. המבקרים האחרים, "האנשים", הם גורם מסדר שני וכך הם גם צריכים להיות לעניות דעתי. העובדה שהדעה הרווחת הפוכה רק מצביעה על תרבות צרכנית קלוקלת מצד המעריצים, לא על כך שמדובר בהיגיון בריא. כנס טוב הוא כנס שמביא את המבקר למצב בו הוא נאלץ לבחור בין מספר פעילויות פשוט כי יותר אירועים מעניינים מזמן פנוי לבקר בהם.

• מקצועיות בסיסית – אין ספק שיש משהו בקרבה ובסחבקיות האופפת את קהילת האנימה ומנגה בישראל, כמיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית בכלל. הבעיה היא שלא מתקיים שום גבול ברור בין היכן שהתנהלות כזאת מקובלת ותקינה לבין איפה שהיא לא צריכה להיות מקובלת או תקינה בעליל. כנס אנימה הוא דוגמא למקום בו אין מקום להתנהלות שכזאת – היא פוגעת בשקיפות, בהתנהלות התקינה, בלקיחת האחריות ובהפקת הלקחים. כשיש עיכוב בתחילתו של אירוע צריך לדאוג להודיע, כשיש אחראי אז שיהיה אחראי. כשמישהו שואל למה קרה א', ב' או ג', צריך שיהיה מישהו שיוכל לספק את התשובה.

• איזור דוכנים מסודר – אחד הנושאים הבודדים שלא זכה משום מה לביקורת ראויה הוא העומס הבלתי אפשרי והמיותר להחריד שמתקיים דרך קבע באזור "Dealer’s Hall" (אזור הדוכנים). סודם עתיק היומין של כנסי אנימה עתירי מבקרים של הגבלת כמות שוהים באזור הדוכנים משום מה לא חלחל מעולם לאף אחד מן הגופים שארגן כנסים בארץ לאורך השנים. מדובר מן הסתם גם בברכה למפעילי הדוכנים, הנפגעים פעם אחר פעם מגניבה – תופעת לוואי צפויה בסביבה כל כך עמוסה וכאוטית. זאת בקשה גדולה מדי לקנות כרך מנגה מבלי שיזיעו עלי עשרות אנשים?

עד כאן חמש הנקודות העיקריות שלי, גדולות כקטנות. הרשימה הזאת אומנם לא שלמה באמת, אבל אלו הנקודות החשובות באמת. השאלה שמעניינת אותי היא – מה הם הדברים שאתם רוצים לראות בכנס אנימה כדי שתוכלו ליהנות ממנו כמו שצריך? מה הן הנקודות שלכם?