בועת מחשבה

גנדאם זה לא רק אנימה , או איך גנדאם הפך למותג

מעבר לכל סדרות הטלוויזיה שהוזכרו בפרק הקודם, אשר עומדות בבסיס ומהוות את עיקר המטא-סדרה של גנדאם, לאורך השנים הופקו מעל תריסר סדרות OVA וסרטים שמוקמו בכמה מהיקומים השונים של גנדאם – מוסיפים עוד דמויות, פרטים, היסטוריה, ניואנסים ורבדים לעולמות הענקיים שהוצגו בסדרות הטלוויזיה. מרכזיות או שוליות ככל שיהיו מבחינה עלילתית, היצירות הללו עזרו להפוך את המטא-סדרה של גנדאם למקום צבעוני ומלא יותר – אחדות מהן אף זכו וממשיכות לזכות ליותר שבחים ואהדה מסדרות טלוויזיה מסוימות של גנדאם, בקרב מעריצים ומבקרים כאחד.

מבט חטוף בטבלת היחסים של גנדאם ב-aniDB יגלה שהמטא-סדרה מכילה כיום 11 סדרות טלוויזיה, 18 סדרות ומיני-סדרות OVA וחמישה סרטים, כל זאת כאשר הנחת היסוד היא שאין לספור את סרטי התקציר, שהופקו למרבית סדרות הטלוויזיה של גנדאם. מדובר בכמות עצומה של תוכן, וזה רק בתחום האנימה – רק שגנדאם, כך מתברר, הפך מזמן להרבה יותר מסתם מטא-סדרת אנימה.

מאז תחילת שנות השמונים, עם התבססות הפופולאריות של הסדרה המקורית, ובעיקר לאחר שידורה של זאטה, חברת Sunrise החלה להפנות יותר ויותר תשומת לב לתחומים חדשים הנושקים לאנימציה היפנית, ומנסה ליצוק לתוכם בהצלחה יתרה את גנדאם – מאז ועד היום, במקביל לשידורן של הסדרות, נוצרו מאות אם לא מספר אלפי כותרי מנגה, נובלות ומשחקי וידאו מכל הגדלים והסוגים. בדומה לסדרות ה-OVA והסרטים, אותם כותרי מנגה ונובלות שיכללו והוסיפו לנרטיב המורכב שנוצר בסדרות הטלוויזיה, עצם קיומן עזר להפוך את גנדאם ממטא-סדרה של אנימציה יפנית ליקום-על ענקי, מורכב ובעל ניואנסים רבים – דוגמא מוכרת וטובה לעוד יצירה שהפכה עם השנים ליקום-על שכזה היא זיכיון Star Wars האמריקאי.

משחקי וידאו מסוימים מאפשרים לשחקן לשחזר סצנות מהסדרות השונות, אחרים מאפשרים למעריץ המזדמן להפגיש בשדה הקרב דמויות וחליפות ניידות כאוות נפשו. הנובלות, בתורן, מספרות מחדש חלקים מההיסטוריה של קווי הזמן השונים, אבל בעיקר מוסיפות עוד דמויות, אירועים וקווי עלילה מקוריים לעולם שכבר הוצג ובוסס בסדרת הטלוויזיה או ה-OVA – כך גם במקרה של כותרי מנגה הנושאים את שם גנדאם על כריכתם.

השיווק המוצלח של פיגרים (Figures) מהסדרה המקורית, אשר שיחק תפקיד מרכזי בהצלחה המאוחרת של הסדרה המקורית בקרב מעריצים יפנים, הפך במהלך השנים לחלק בלתי נפרד מקיומה והצלחתה או דשדושה המסחרי של כל סדרת גנדאם חדשה. התחום אף זכה לשם – Gunpla, שהוא בעצם קיצור של "Gundam Plastic Model" והיא מתייחסת לערכות מודלים להרכבה, בדומה לאלו של מטוסים וספינות שצריך להרכיב ולהדביק מחתיכות, עשויים פלסטיק וחומרים אחרים, של דמויות וכלי רכב מתוך יקום-העל של גנדאם.

הערכות הללו הפכו פופולאריים בשנות ה-80 של המאה הקודמת בקרב מעריצי אנימה ומרכיבי קיטים – ביפן ובמדינות אסיאתיות אחרות. עם החשיפה של ארה"ב ואירופה למטא-סדרה של גנדאם באמצע שנות ה-90 דרך מסכי הטלוויזיה, הפופולאריות של הדגמים עלתה עוד יותר, אם כי התחום לא הצליח להשתרש בקרב מעריצי גנדאם מערביים.

המודלים השונים מיוצרים כיום ע"י חברת Bandai, ביפן או בסין, המחזיקה ברישיון הבלעדי לייצור ושיווק שלהם מסביב לעולם. לאורך השנים נוצר מגוון רחב של מודלים ממגוון היצירות המאכלסות את יקום הגנדאם, גם כאלו המבוססים על חליפות ניידות שהופיעו רק בנובלות קלות או במשחקי וידאו של גנדאם. כמו כן, הרמה הטכנית שהם דורשים מגוונת – מיחידות קטנות, פשוטות וזולות שלא דורשות השקעה רבה ועד מודלים גדולים יחסית, מפורטים עד כדי כאב, הדורשים שעות רבות של הרכבה וצביעה.

גנדאם ביפן – סמל התרבות הפופולארית

במרוצת שלושת העשורים (כמעט) שחלפו מאז שהחל את דרכו כסדרה חדשה ומוזרה, הפך גנדאם למותג פופולארי וענק מימדים ביפן, בעל זרועות רבות הנוגעות בתחומים רבים – אנימה, מנגה, משחקי וידאו, מודלים, נובלות וכו'. רק כדי לסבר את האוזן – מדובר במותג אשר מכניס כיום לכיסה של חברת Bandai סכום עתק המשוערך בכ-500 מליון דולר בשנה. מותג ענק מימדים שכזה כמובן שלא מתקיים זמן כה רב בואקום תרבותי או חברתי, הוא לא יכול שלא להשפיע על התרבות הפופולארית בה הוא נוצר ובה הוא ממשיך לחיות ולהתפתח.

ואכן, לא יהיה מוגזם להגיד שגנדאם הפך עם השנים לסמל תרבות מודרני ביפן – יש מי שינסה להיזהר ויגיד שמדובר רק בסמל של תרבות הפופ המודרנית, אבל בסופו של יום זו תהיה לא יותר מסמנטיקה – ולא רק בקרב מעריצי אנימה כבדים. באופן דומה למדי לגיבורי קומיקס מערביים, דוגמת באטמן (Batman) או סופרמן (Superman) בארה"ב ומחוצה לה, או טינטין (Tintin) באירופה, גנדאם הפך למילה שגורה בפי יפנים רבים מן השורה פשוט כי הם נחשפו למושג ולתופעה באופן זה או אחר בשלושת העשורים האחרונים.

הדרך הטובה ביותר לבסס את הטענה הזאת תהיה דרך הצגת מספר דוגמאות לאירועים הקשורים ביפן מהשנים האחרונות:

• בולי גנדאם – ב-23 באוקטובר שנת 2000, מודל הגנדאם מהסדרה המקורית וגיבורה הראשי זכו לככב על 2 בולים בסדרת "בולי המאה ה-20". כך הם נמצאו "חשובים מבחינה תרבותית" ע"י ממשלת יפן. בשנת 2005, מספר חליפות ניידות בולטות מסדרות גנדאם שונות זכו לככב בסדרת בולי "גיבורי וגיבורות אנימה" – כבוד שניתן רק לעוד 3 מותגי אנימה אחרים: Pokémon, Galaxy Express 999 ו-Detective Conan.

• פרויקט "גנדאם" של ה-JSDF – שם הקוד שנבחר ע"י הקצינים ב-JSDF האחראים לפרויקט פיתוח של ציוד לחימה מתקדם ליחידות חי"ר, היה לא אחר מאשר "גנדאם" – כהומאז' לכלי המלחמה מסדרת העל. הציוד עצמו הוצג ב-7 בנובמבר שנת 2007 והוא דומה לפיתוח המקביל של צבא ארה"ב, מערכת ה-Future Force Warrior.

• תקרית משרד החקלאות – ב-5 באוקטובר שנת 2007, עובד של משרד החקלאות היפנית ננזף רשמית על כך שתרם וערך את ערך גנדאם בויקיפדיה היפנית בשעות העבודה. נציג רשמי של המשרד שיחרר הודעה קצרה ומשעשעת בנושא – "משרד החקלאות לא אחראי על גנדאם".

• ש'אר כמעט טס לחלל – דאיסוקה אנומוטו (Daisuke Enomoto), איש עסקים יפני מצליח שקיווה להפוך לתייר החלל הרביעי בהיסטוריה, עשה כותרות בשנת 2005, כאשר הכריז שהוא מתכוון לטוס לחלל כשהוא לבוש בקוספלי של ש'אר אזנבל – האנטגוניסט הראשי מסדרת גנדאם המקורית ואחת הדמויות המוכרות ביותר בסדרת העל של גנדאם. באוגוסט 2006 סוכנות החלל הרוסית שיחררה הודעה לפיה אנומוטו לא יוכל לטוס לחלל מסיבות בריאותיות.

• מוזיאון גנדאם – בדומה למוזיאון של סטודיו Ghibli, גם חברת Bandai ניהלה במשך שלו שנים, משנת 2003 ועד שנת 2006, מוזיאון אשר הכיל מוצגים מיצירות שנוצרו תחת כנפיה של החברה בשלושת העשורים האחרונים – חלק נכבד מהמוזיאון הוקדש ליקום העל גנדאם.

ניתן להעלות עוד דוגמאות רבות לפרוליפרציה של אלמנטים מיקום-העל של גנדאם בתרבות הפופולארית של יפן, בעיקר מהשנים האחרונות, אבל נדמה שחמשת הדוגמאות הללו הספיקו כדי להוכיח שגנדאם מזמן הפסיק להיות משהו שמוכר רק למעריצי אנימה כבדים ביפן.

סיכום

אומנם יש משהו משעשע בכך שניסיון להכיר למעריץ האנימה המזדמן את המילה "גנדאם", באופן כללי ושטחי יחסית, הפך בסופו של דבר למאמר בן חמישה חלקים המסתכם ביותר מארבעת אלפים מילים. אבל מצד שני, המטא-סדרה של גנדאם והיקום הגדול של גנדאם ממשיכים לצמוח ללא הרף – מדי שנה נוספים להם עוד כותר מנגה, עוד סדרת OVA, עוד משחק, עוד מודל להרכבה. אפשר היה בקלות להקדיש מאמר נפרד ליקום המקורי של גנדאם או למוטיבים ולנושאים שעולים לדיון בסדרה זאת או אחרת.

מה שנבנה כאן לאורך חמשת חלקיו של המאמר היה הצגה הדרגתית ותמציתית ככל האפשר של גנדאם. אם התוצאה נראית גדולה במיוחד זה רק בגלל שהמקור ענק באופן כמעט מפלצתי ובסופו של דבר גם הצגה מצומצמת עדיין צריכה למלא מטרה מעשית.

כולי תקווה שהמאמר הזה לא רק שיצליח בתפקידו כתרופת מנע לחשש הראשוני שעולה לפעמים בראשם של מעריצי אנימה ישראלים כאשר הם שומעים את המילה "גנדאם", אלא גם יעזור להפוך את הנושא לנגיש יותר, ולו בקצת, עבור מי שאי פעם חשב להתנסות בגנדאם אבל ויתר מראש כי לא ידע מהיכן להתחיל.

כך, מבלי ששמנו לב (בטח) הגיע לסיומו החלק החמישי והאחרון במאמר הזה, שנועד להכיר אתכם עם מושג חשוב בעולם האנימציה היפנית ותרבות הפופולארית של יפן – גנדאם. מקווה שנהנתם לקרוא אותו לא פחות משאני נהנתי לכתוב אותו. יש למישהו שאלות? הערות על המאמר? הכל יתקבל בברכה ויזכה ליחס ראוי.

חלקים קודמים בסדרה:
חלק ראשון – מה זה גנדאם?
חלק שני – גנדאם המקורי – המקור, ההתחלה והבסיס
חלק שלישי – גנדאם זאטה – שיפור, שיוף והעצמה
חלק רביעי – גנדאם הופך למטא-סדרה ולאימפריית אנימה

נ.ב: אתם מוזמנים לבקר בגלריית התמונות של Warhammer, אוטקו ישראלי שמחזיק באוסף מרשים של מודלי Gunpla.