מה יותר עמוק ורציני מגבר מסוקס, המחזיק חרב בגודל של להב תעשייתית?
למען הגילוי הנאות, זה קצת יותר משנתיים שאני משקיע קצת יותר ממחצית זמן הצפייה שלי באנימה, בהשלמת סדרות קלאסיות, שמוגדרות ע"י רבים בקהילת האנימה ומנגה שלנו כ"ענתיקות" – אמירה מצחיקה במיוחד כאשר מדובר בסדרות מאמצע ועד סוף שנות ה-90. מעבר להנאה הטמונה בצפייה בסדרות מעניינות וכתובות היטב אלו, והפליאה מלאת הסקרנות ב"חזרה בזמן, בצפייה ביצירות שהשפיעו על איך שסדרות אנימה נראות כיום – תהיה זו הסדרה המקורית של גנדאם, אשר עזרה לייסד את ז'אנר המכאה (Mecha) המציאותית, או הורד מורסאי (Rose of Versailles) שעיצבה את ז'אנר השוג'ו בשנותיו הראשונות – זאת ההזמנות לצפות בסדרות המציעות לצופה חוויה עמוקה ומספקת, הכתובה היטב, ואשר נוגעת לפעמים בנושאים רבים ברומו של עולם, כמו גם בנושאים גשמיים יותר.
במקום מסוים, אפשר להגיד שדרך הצפייה בסדרות הללו אני מאשש לעצמי שאנימה היא אכן מדיום לגיטימי של בידור, יצירה ואומנות, המסוגל להכיל בתוכו לא רק נינג'ות מתלמדות ואלי מוות בעלי חרבות גדולות, אלא גם עיסוק בהגדרה של מה הם נשמה, זיכרונות ורגשות או סתם מותחן פסיכולוגי מרתק ומבריק ששומר את הצופה על קצה הכיסא. החל בסיפור האפל על נקמה והחיפוש אחר גאולה של ברזרק (Berserk) וכלה בסיפור האנושי על חלומות, הטבע האנושי ורוח האדם של פלנטס (PLANETES).
זאת ככל הנראה הסיבה שבגללה אנשים אלו ואחרים בקהילת האנימה והמנגה הישראלית שנמנעים במכוון מסדרות שכאלה, אותן הם מגדירים כ"ישנות" או "חופרות", מסקרנים אותי. לעיתים הסירוב הדוגמאטי הזה אף מלווה בהרגל מגונה אחר – בניסיון להסביר את סירובם, הם מקטינים או מבטלים לחלוטין את חשיבותן ותרומתן של אותן סדרות – אם זה ישן או חופר, איך זה יכול להיות טוב?
עם זאת, כאשר הם נתקלים במצב בו הם נדרשים להגן על הרגלי הצפייה שלהם, הם עדיין טורחים להשתמש בקשת הטיעונים שבליבם עומדת האמירה כי אנימה היא מדיום לגיטימי שאינו שונה מהקולנוע ההוליוודי או כל מדיום אחר, אך משום שחסר להם הרקע לטיעונים הללו, קו ההגנה הלגיטימי הזה הופך למנטרה של ממש. כל סדרת שונ'ן הופכת לאפוס מתוחכם ומרתק, כל קונפליקט מוצב באור המנסה להוכיח כי "באנימה אין מציאות של טוב ורע, שחור ולבן, זה מתוחכם יותר!", כל עבר טראגי הופך לדוגמא של כתיבה מתוחכמת של דמות עמוקה. מיותר לציין כמובן, שהפארסה הזאת עוזרת רק לחזק את קו המחשבה הרווח, כאילו אנשים הרואים אנימה "חיים בסרט".
לא, אנימה היא אינה סוגה עלית רק מעצם היותה אנימה. לא כל סדרת אנימה היא סדרה עמוקה ומשמעותית שהתחפשה בבגדי קבצן ומציעה הומור מצבים ופאנסרביס (Fanservice) מיני. אנימה היא מדיום – היא סט של כלים המאפשר ליצור יצירות מופת שתשארנה את הצופה המום ואת מוחו מנסה לעבד את כל מה שחווה, דברים עבשים וממחוזרים שלא שווים את זמנם של האנשים המשועממים ביותר, ואת שלל היצירות שנמצאות איפשהו באמצע. הבחירה תמיד הייתה ותמיד תהיה בידי הצופה – אם מי מהמעריצים הכל כך מסורים, המחפשים בוודאי את האתגר האינטלקטואלי הבא שלהם, רוצה להתהדר ביומרה, שיעשה זאת ממקום של ידיעה והבנה וימנע לעצמו ולכולנו את המבוכה. אין זה אומר שעל כל אדם ואדם בקהילה שלנו לצפות בכל סדרת אנימה בעלת משמעות – עליו רק להסיר ולו לכמה רגעים את צרות האופקים שלו ולראות את הסיפורים המדהימים שנמצאים בהישג ידו.
נ.ב: נדמה לי שקבעתי שיא חדש בכל הקשור לכמות קישורים בפוסט בודד. הידד?
אתה מסתכל על זה יותר מדי לעומק. אנימה זה סה"כ סדרות מצוירות. אם מישהו רוצה לראות רק סדרות חדשות ו"עכשיוויות" זאת זכותו המלאה. לא צריך לפסול אדם כי הוא לא מעוניין לראות סדרות ישנות יחסית.
אף אחד לא אמר שהוא רואה אנימה בשביל העלילה המתוחכמת והעומק. תתפלא, אבל יש גם אנשים שרואים אנימה רק בשביל ליהנות.
רוב האנשים רואים אנימה כי זה מבדר אותם ולא מסתכלים עליה מנקודת מבט קולנועית או "איך זה תרם להתפתחות של זה" ואין בזה רע. אבל בגלל שאנימה היא סוג של מדיום והרבה מאוד אמנים ביפן בוחרים לבטא את עצמם דווקא בעזרתו, למי שמחפש יש שלל סדרות וסרטים מעבר לנארוטו ובליץ' שאפשר לראות, הכל שאלה של אם אתה רוצה לחפש או לא.
וצריך לזכור שלמרות יש מקרים בהם הסדרה יכולה להתעלות מעבר לזמן. הרבה פעמים סדרות וסרטים ישנים פחות ידברו לאנשים מסדרות חדשות, אם זה בגלל התרבות העכשווית, הסגנון, הויז'ואליות או אפילו הסיפורים עצם שהרבה פעמיים יהיו הרבה יותר קרובים לליבנו בסדרות חדשות מאשר סיפורים של סדרות יותר ישנות. אז למזלנו, למרות שיש הרבה סדרות מלפני 20 שנה ויותר ששוות צפייה, יש גם הרבה מאוד סדרות מלפני 10 שנים, 5 שנים ואפילו שבוע ששוות צפייה מעבר לבידור פשוט. אז שוב, סדרות איכותיות מכל זמן אפשר למצוא בכל פינה. צריך רק לחפש.
אנשים רואים אנימה מסיבות שונות ומגוונות. בדיוק כשם שאנשים צופים בסרטים וסדרות מסיבות שונות. חלק רוצים להשתחרר ולראות משהו קליל ונחמד שקל להתחבר אליו, וחלק באמת רוצים לחפש משמעות עמוקה יותר. הרי לא ייתכן שמישהו שרואה אנימות מעולם לא ראה משהו מלבד יצירות עמוקות בעלות תובנה והשפע נרחבת. ולפעמים הגאוניות לא נמצאת במשמעות, אלא גם בעובדה שסדרה הצליחה לסחוף אחריה קהל רב כל כך. סדרות כמו בליץ' ונארוטו אינן פאר היצירה, אבל אי אפשר להכחיש שיש בהם קסם- וקסם כזה קשה למשוך לפרק זמן ארוך כל כך, אך הן הצליחו. ולעיתים, אותן סדרות עמוקות ומשפיעות פשוט חסרות את הקסם הזה. דוגמא טובה לכך היא הסרט Ghost in a Shell, שלמרות האנימציה המעולה לתקופה בה הוא נוצר ולמרות המסר והמורכבות שלו, הוא פשוט איטי, ארוך ונסחב.אני לא אתפלא אם אנשים רבים פשוט עזבו אותו באמצע.
דבר אחד שכן הסכמתי איתו זה שאין צורך להצדיק את הצפייה בסדרות פחות מעשירות בטוענת שווא שיש בהן עומק נסתר. אין דבר שיותר מעצבן אותי מטענת העומק הנסתר הזה. לפעמים נחמד לצפות במשהו גם ללא עומק נסתר.
ולפעמים גם סדרות יותר מורכבות מצליחות. Death Note היא דוגמא מאוד טובה לסדרה מצליחה ובאמת מרתקת.
נראה לי ששני המגיבים הראשונים לא ממש הבינו על מה בדיוק התלונן הכותב שלנו. לפחות אני מקווה שאני הבנתי אותו ואותם נכון
אין לי משהו מעניין להוסיף, חוץ מזה שאני בהחלט מסכים עם האוטקו האקראי. יש אנשים שמצדיקים את הצפיה באנימה כאילו הייתה עבודת קודש הקודשים ומנסים לטעון שאכן יש עומק נסתר ובלתי נדלה לאותה סדרת אצ'י טיפשית וחסרת תוכן שהם כה סוגדים לה.
נ.ב.
הפעם שברת לא רק את שיא הקישורים בכתבה אלא גם את שיא החפירה. אני מקווה שיש לך אישורים מהעיריה לחפור כל כך עמוק
זה היה מאמר באמת טוב, כיאה לכתיבה שלך. ותמשיך כך כי איני חושב שיש דרך לגיטימית אחרת.
כתבתי משהו ארוך, החלטתי לתמצת….
אני מבין למה התכוונת ואני בעצמי בקושי רואה סדרות חדשות ומעדיף להשקיע בסדרות ישנות יותר איכותיות לעניות דעתי.
אבל מאידך גיסא אני נהנה מסדרות קומדיה ואחת מהן היא האנימה הספציפית שקישרת הלא היא Girls Bravo.
אני לא חושב שיש פסול/ניגוד, אבל הטעם שלי הוא לא מוחלט בכל הנוגע לסדרות ואני מאמין שכך רוב האנשים או לפחות רוצה להאמין, למרות שלא כך הדבר.
אני מזדהה. גם בתחביב הטוקשו… יש את אותו העניין. כל מה שנברא לפני 1989 נחשב בעיני רבים "כישן","חופר" ולא שווה.
בשורה התחתונה. כל הסדרות של היום הן עריכה ועיצוב מחדש של כל מה שישן. הרבה אנשים לא מבינים כמה הם מפסידים מאותן סדרות ישנות.
בקשר לאנימה. אני מודה על עצמי שיש סדרות אנימה ישנות שאני אוהב – קריא קיוטי האני (ואני חושב שהיא אפילו יותר טובה מהריימק). ולפי דעתי עצם העובדה שהיא ישנה הופכת אותה ליותר טובה (עד כמה שזה יכול להיות טוב), כי פעם היו פחות שמים על דגשים כמו צאנזורה על רקע מין.
@חרדון תת ימי, משתמש אנונימי – כפי ש-Warhammer כתב, נראה שפספסתם את הנקודה שרציתי להעביר. הערתי על הצביעות העולה מהאופן שבו האנשים הללו מתנהלים – איני טוען שיש סיבה "נכונה" לראות אנימה, או שעל כל אחד לראות אנימה בגלל שקיימות סדרות רציניות ועמוקות, או שעל כל אחד לראות סדרות ישנות כי זה תנאי לצפייה באנימה.
על עניין הסדרות האיכותיות מהשנים האחרונות, בניגוד לסדרות איכותיות ישנות יותר – זאת כלל לא הייתה הנקודה. כמו שאמרתי, הגישה הזאת פוסלת גם סדרות בנות שלוש שנים, לא רק סדרות בנות 20 שנה.
@טופי – כמובן שאנשים רואים סדרות אנימה מסיבות מגוונות, בדיוק כפי שהם צורכים בידור מסוג אחר מסיבות מגוונות. כפי שכבר אמרתי, לא ניסיתי לטעון שקיימת סיבה "נכונה" בגינה צריך לראות סדרות אנימה. פשוט יצאתי נגד האמירה "אנימה זאת אומנות, אבל הסדרות האלה שלך חופרות!" וטענתי שאפילו אם אדם לא מחפש את העומק שהמדיום הזה מציע לו, לכל הפחות כדאי שהוא יהיה מודע אליו – אם כי זה יגרום לו בעתיד לנסות משהו חדש, או כי זאת הדרך היחידה באמת ובתמים לבסס כל קו הגנה על הלגיטימיות של אנימה כמדיום יצירה, בידור ואומנות.
@Theoldadam – אין כל בעיה בכך שאתה נהנה מ-Girls Bravo, הרי בסופו של דבר טעמי וטעמך שונים. מה שחשוב הוא שאתה לא בוחר להיות צר אופקים וטוען שזו סוגה עלית או משהו.
@Marmadilo – מה מיוחד כל כך בשנת 1989, בהקשר לטוקשו?
על עניין האמירה "אם זה ישן, זה יותר טוב", אני לא מסכים. בדיוק מאותה סיבה שאני לא מסכים להכללות שרירותיות כאלה – הן לא מבוססות על משהו מעבר לתחושה (נוסטלגית במקרה הזה) ויש בהן יותר חורים מבגבינה שוויצרית.
פוסט נחמד~
ומה הבעיה לפסול גם סדרות מלפני 3 שנים, או אפילו מלפני שנה? זכותו המלאה של אדם לראות רק מה שפופולרי ועכשווי, זה שיש סדרה מלפני 3 שנים שהיא שיא פאר היצירה לא ממש מעניין מישהו שרוצה לדבר עם החברים שלו על הפרק האחרון שיצא, כי הסדרה נגמרה והוא לא רואה בה אפשרות להתלהב כל שבוע מחדש עם חבריו על ההתרחשויות בפרק..
כן, אבל איך אותו אדם יכול להגן על התחביב שלו (לא משנה מה רמת הרצינות שלו) בעזרת טיעונים שאת הבסיס שלהם הוא עצמו מכחיש? כשהוא מדבר על כך שבאנימה יש סדרות בעלות עומק ועיסוק בנושאים ברומו של עולם, הוא לא מדבר על Hitman Reborn שהוא אולי רואה, הוא מדבר על סדרות אחרות שאותן הוא לא מוכן כלל לראות ושבערכן הוא לא מוכן אפילו להכיר.
הוספת תגובה