אד – מן הסתם שיש את הצד הפחות מהנה בהתבוננות החוצה, אבל זאת לא סיבה להסתגר ולא להעשיר במשהו את הדיונים שלנו. אני מניח ששמתי דגש גדול מדי על הצימוד שבין כנסים ובעיות – הנקודה העיקרית שלי לא קשורה באמא"י, היא מדברת גבוה יותר, על העושר הגדול שקיים במקומות אחרים, היכולים לעזור בהפיכת הקהילה שלנו למעניינת יותר ומעט יותר מבשרת פנים אם רק נסתובב ונשתמש בו.

העל החלק האחרון בתגובה שלך אני מתקשה להגיב, כי לא ממש הבנתי מה רצית להגיד.

בוריס – אני חושב שדווקא כנס Daicon הוכיח שגם במדינות הקרובות גיאוגרפית ליפן התחום לא מושרש כפי שחשבנו. את סוגיית הבלוגרים לא צריך לקשר בהכרח לרמת המושרשות של תרבות האוטקו במדינה, אלא דווקא לתרבות המקומית והמקובל בה מבחינת יחסים חברתיים. בעניין הגינוי – נדמה לי שישראטקו, בהנהגת להב, הוכיחו (לפחות ברמת ניסוי הכלים) כי הקהילה מאוחדת מעט יותר ממה שנדמה כאשר מדובר בסוגיה של התנהגות בלתי מקובלת בעליל. זה לא אומר שכולנו מחזיקים ידיים ושרים שירי ארץ ישראל, אבל הקהילה הזאת בהחלט לא מורכבת מכמה פורומים בלתי קשורים, על אף המחנאות שעוד קיימת בקרבה.

העניין הוא שבמדינות מזרח אסייתיות התחום מושרש יותר בחברה ומוכר, ככה שלגורמים מסוימים בקהילה כמו בלוגים יש כוח. אצלינו זה לא ככה, עדיין ואולי בכלל. כמו שאני רואה את זה, הקהיל בארץ היא פורומים ללא הרבה קשר בינהם למעט חברים משותפים, ככה שקשה לגנות תופעות שליליות שאנחנו עדים להן.

ואולי זה טוב?

חשבת שאם אי פעם נביט לכיוון חו"ל אולי דברים מוזרים ורעים ולא דווקא נחמדים יצאו מזה? לדוגמא: היאוי פאדאל שיש לו חברה חדשה יורי פאדל. זה טירוף שעלול להגיע לארץ…הבעיות שאתה מדבר עליהן גם ניתפרות סוג של בזה הרגע, הרי אמא"י חדשים ניכנסים. חוץ מאורי כולם פרשו…אז משהו ישתנה, כן 100% משהו ישתנה. לא יודע אם לטובה…אבל ההתנהגות שלנו כניראה מאוד מושפעת, אז אולי נושפעה לראה אולי לטובה אבל האנימה והיחס לאוטאקואיות(יאפ) בישראל היא פרו-אוטאקואית. היא ממש אבל ממש לא אוטאקואית, אז אולי יכך לנו זמן לקלוט שאנחנו טועים רק אחרי שמישהו יהרג?