בועת מחשבה

כפי שחדי ההבחנה כבר בוודאי הסיקו, הפוסט הזה מתפרסם כבר מחוץ לגבולות יפן, קצת אחרי שהתאוששתי מטיסה ארוכה במיוחד, כך שנראה כי הטיוטות המדוברות על אקיהברה ושאר מקומות תתפרסמנה כרטרוספקטיבה משויפת יותר ולא כרשמים בזמן אמת. בינתיים, עד שאתפנה לשייפן, את החלל הריק ימלא עוד פוסט ניחומים – תמונות והערות על השלל מסבב קניות השני והאחרון בחנויות האנימה והאוטקו של אקיהברה. אומנם הזדמן לי לבקר מאוחר יותר גם בנאקנו (Nakano), אך בדומה לדרך הנערה (Otome dorii), לא מצאתי שם משהו שהצליח לתפוס מספיק את תשומת ליבי.

האפשרות שאקנה קונסולת PSP משומשת באקיבה עלתה באופן כמעט טבעי הרבה לפני שרגלי דרכה ביפן. המימוש של הקניית הזאת לעומת זאת, היה קצת מורכב יותר, דווקא בגלל הכמות האדירה של חנויות שונות משונות שמכרו יחידות משומשות. גם עם קניות ההשלמה של מארז, מגן מסך וכרטיס זיכרון, המחיר הסופי של הקונסולה עדיין יצא מגוחך בסטנדרטים ישראליים. בניגוד לצמד הקודם של משחקי הגנדאם ל-PS2, זו לא הייתה קניית דחף – Giren no Yabou הוא משחק אסטרטגיה מפורסם, בחוגים הרציניים יותר של מעריצי מכ'ה (Mecha) בכלל וגנדאם בפרט. כנגזרת מכך, קיים תרגום מפורט לשפה האנגלית של תפריטי המשחק וסביב המשחק עצמו קהילת שחקנים ומעריצים בינלאומית שתמיד שמחה לעזור.

נדמה שהנטייה הבלתי צפויה לכיוון קניית דברים הקשורים ב-Type-Moon הגיעה לקרשנדו עם הקנייה הזו של Tsuki-Bako – מארז קשה להשגה שמכיל את Tsukihime, ה-Plus-Disc של המשחק ו-Kagetsu Tohya. בהתחשב בכך שמדובר בפריט השני היקר ביותר שקניתי בטיול אחרי ה-PSP, אני מוצא מעט נחמה בכך שמדובר בנובלות ויזואליות קלאסיות וכי כל הדברים הכלולים במארז תורגמו לאנגלית. כמה ימים לפני השיא הזה שמתי את ידי על הנספח לשלל הצנוע המוצג כאן – Fate/hollow Ataraxia, במארז המיוחד והגדול במיוחד הכולל קלפי טארוט, שהצלחתי למצוא בדן דן. כך שבעצם השגתי את כל הנובלות הויזואליות של Type-Moon, ועכשיו נשאר רק לפנות כמה חודשים טובים מחיי.

העיסוק הפעיל והמגוון במשחקי וידאו ישנים – תחילת העשור ואחורה – והקונסולות שלהם, המוזן באופן הדדי ע"י חנויות ייעודיות לנושא, היה אולי הגילוי המפתיע של הביקורים באקיבה ובמידה מועטה יותר גם בדן דן (Den Den City). יש משהו מרתק ומפליא בכך שאתה יכול להיכנס לאחת מהחנויות הללו, להסתובב בהן כמה דקות, ולצאת עם קונסולת Super Famicom משומשת וכמה משחקים שכל אחד מהם הוא פיסת היסטוריה בפני עצמו. זה אולי הפריט הכי פחות שימושי שקניתי, אך אם כבר צריך מזכרת לתגלית הזו, אם כבר פיסת היסטוריה, אז למה לא משהו סמלי כמו Final Fantasy הראשון ל-Famicom, באריזה המקורית?

ובכן, מדובר בשלל צנוע שמסכם מסע קניות שאפשר לסכם באופן כללי כצנוע, בהתחשב בנסיבות. מתברר שיש מעלה טובה בכך שאיני מתעניין בפיגרים ובכך שמחירי הדיסקים השונים ביפן גבוה באופן מעט מגוחך כשמדובר באנימה, אחרת הארנק שלי היה מתאבד עוד בחצי הדרך. מצד שני, הצניעות הזאת מתעתעת – כל נובלה ויזואלית בערמה, קטנה ולא מרשימה ככל שתהיה, מסתירה בחיכה עשרות שעות התעסקות, כמו גם הרכבת מודול הגאנפלה והנובלות הקלות שדורשות לימוד אינטנסיבי של יפנית.

נ.ב: מישהו מתנדב לתרום ארון או מדף קיר? לפתע התברר לי שאין איפה לשים את כל השלל הזה בחדר.