אין טעם לטעון כי המושג "הקהילה", על הטיותיו והקשריו הרבים, הפך לכה מרכזי בשיח של מעריצי האנימנגה רק הודות לדיונים מלאי ההשמצות, הרפש ותרבות הדיון הקלוקלת שנוצרו במסגרת הבחירות האחרונות לוועד אמא"י. אחרי הכל, גם אם הבחירות הללו הצליחו להסעיר את הביצה המקומית שלנו, מכל הסיבות הלא נכונות, הרי שמדובר במושג המלווה את מעריצי האנימנגה בישראל באופן כזה או אחר מן הרגע הראשון, גם אם לעיתים בסדר; עם זאת, אופי השיח הזה כן מהווה סיבה טובה מספיק לדיון מחודש במושג הזה, ובמשמעויות שלו כלפי חוץ וכלפי פנים. אם להשתמש בהגדרה הקיימת בויקיפדיה, ויסלח לי על כך אבן שושן, הרי שקהילה היא "קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום, ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים."
מתוך הגדרה זו עולות, קופצות אפילו, שתי הסוגיות העיקריות והמהותיות עליהן עלינו לתת את הדעת אם ברצוננו לתפוס את לב העניין, ולהתייחס לסימני השאלה הצפים זה זמן מה מעל המסגרת החברתית של מעריצי תרבות האוטקו בישראל. הראשונה קשורה באותו רצון או עניין משותף, והשנייה לאותם גבולות מסוימים, גם אם לא בהכרח בתיאום מלא ומדויק להגדרה.
בניגוד לרושם הראשוני, ואולי גם לדעת הרווחת, ההבדל בין האופן בו מעריצי תרבות האוטקו בארץ נהגו בעבר לכנות את המסגרת החברתית בה הם התקיימו ("קהילת האנימנגה", "קהילת מעריצי האנימה והמנגה" וכו'.) לבין האופן בו הם נוהגים לכנות אותה כיום ("הקהילה", בפשטות) אינו סמנטי כלל ועיקר. זהו תסמין של תופעה רחבה ושקטה, שאת שורשיה צריך לחקור בנפרד, הגורמת להתמוססות וערפול המאפיינים המשותפים המקוריים אשר היו נחלת קהילת האנימנגה בעבר, ומעבר למכלול מאפיינים רחב ואמורפי יותר, המהווה בסיס ל"קהילה". המילים אנימה ומנגה, או אוטקו בשביל ההקשר הרחב יותר, נדחקו מקדמת התודעה של רבים וכתוצאה מכך גם מאוצר המילים בו הם עושים שימוש, פשוט משום שקרנם של הדברים העומדים מאחורי המילים הללו ירדה בעיניהם.
הסחיפה הזאת מייצרת מציאות מוזרה למדי, המולידה בתורה מצבים מוזרים עוד יותר, דוגמת קוספליירים אשר לא צרכו את התוכן מתוכו הם בחרו את הקוספליי שלהם ("אבל זה יפה!") – במקום להוסיף ולהרחיב את הקיים, מיני מרכיבים שהיו שוליים, משניים ואקסצנטריים יותר בתרבות האוטקו ונספחיה החלו להחליף ולעוות את אותו בסיס קיים. שתי דוגמאות נוספות לכך אפשר למצוא בהתייחסות המשמעותית לה זוכה Nico Nico זה זמן מה, גם אם הדומיננטיות שלו ירדה בחודשים האחרונים, ובמסיבות ה-J-Music שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הקהילתי.
במקום הרס "מוסדות" קיימים, יהיה זה קוספליי או אחד משלל תחומים אחרים, השינוי הזה מרוקן אותם טיפין-טיפין מתוכן ומייצר להן מעין גרסאות "איזור הדמדומים". אפילו מבט חטוף על הפורומים השונים, בהם מתקיימים מעריצי אנימנגה ונספחיהם במרחב הווירטואלי, מגלה את השינוי בדגש של המסגרות החברתיות של "הקהילה" מן הפן הנושאי ("מקצועי") לפן החברתי. "הארי פוטר חברתי" היא אומנם דוגמא קיצונית למדי לאן תהליך כזה יכול להוביל, אבל דוגמא מייצגת בכל זאת.
לחידוד וסיכום הסוגיה הזאת, ניתן לטעון ללא טיפת משוא פנים, כי המסגרת המכונה כיום "הקהילה" משמשת יותר ויותר כבית למגוון אנשים שלא מצאו את מקומם, מבחירה או שלא, במסגרת חברתית "רגילה", והקשר שלהם לתרבות האוטקו בצורתה הקלאסית זניחה; זאת במקביל לאכלוסה ע"י מעריצי אנימה ומנגה מן המניין, ההופכים לרוב הולך וקטן.
שאלה מעניינת בהקשר הזה, גם אם רק ברמה התיאורטית, היא האם אנו מתקדמים במלוא המרץ אל הנקודה בה בסופו של דבר "הקהילה" תאלץ להתפצל, לאור המשך הגדילה שלה; בין העיסוק בתרבות האוטקו\פופ היפנית, לבין זרם מקביל ובולט בתרבות האלטרנטיבית בישראל. או שאולי הסוגיות הללו כה קשורות אחת בשנייה, עד כדי כך שהשינויים הללו הם לא יותר מהתפתחות מתבקשת?
היה לכך התשובה אשר תהיה, השאלה הזאת מקשרת אותנו ישירות לסוגיה השנייה עליה צריך להרהר – אותם "גבולות מסוימים", בהקשר המעט שונה שנדרש כאן. מוסכמות התנהגותיות ותפיסתיות עומדות בבסיסה של כל התארגנות חברתית, והן שמאפשרות התקשרות תקינה ומקובלת על כל חבריה של ההתארגנות. מכאן אפשר כבר להצביע על סיבת העיסוק בסוגיה הזאת – כל עוד המכנה המשותף העיקרי של מעריצי אנימנגה ונספחיהם היה נושאי ("מקצועי"), המוסכמות החברתיות "הרווחות" הן ששלטו בהתרחשויות והנחו את המעריצים איך להתייחס לעניין זה או אחר, על אף העובדה שהמעריצים התקיימו במקביל למסגרת חברתית "רגילה"; הדחייה, מבחירה או מחוסר בחירה, של המסגרת הזאת לא סנוורה את האושיות והם השכילו להבין שעל אף העוול שחוו, קיימת לגיטימיות ברורה לרוב המוסכמות ההתנהגויות הרווחות, "הרגילות". הקיצוניות ההתנהגותית הייתה בהחלט קיימת, אך היא הוגדרה ככזאת ונדחקה לקצוות ולפינות האפלות של קהילת האנימנגה.
התוצאה הישירה של הסחיפה במכנים המשותפים של המסגרת החברתית שהיא הקהילה, הייתה התפוגגות הדרגתית אך מתמשכת של ההבנה הזאת, שחפפה תהליך מקביל של שינויי בדפוסי ההתנהגות המקובלים בחלקים כאלה ואחרים של הקהילה. הקיצוניות החלה מזדחלת לאיטה אל מרכז הבמה – ככל ששונות הפכה לרכיב דומיננטי יותר בהגדרת הזהות של המסגרת שהיוותה להם קורת גג, כך הפכו חבריה והמצטרפים החדשים אליה ליותר עוינים, גם אם לא בהכרח במודע, לכל המשויך "לרגיל". זו הקרקע הפורייה עליה צמחו תקריות דוגמת זאת אשר התרחשה במפגש ישראטקו, או ההטרדות שהפכו לחלק מהנוף בכנסי האנימה השונים.
מטבען, מסגרות חברתיות מייצרות בנקודה מסוימת בחייהן שפה ייחודית במידה כזאת או אחרת המשותפת לכלל חבריהן, מעצם קיומן הן מייצרות "ערך תרבותי" בדמות מנהגים, טקסטים והיסטוריה כללית. ייתכן ובכך מסתכם כל העניין, ייתכן שקהילת מעריצי האנימנגה ונספחיהם מוצאת סוף כל סוף את מקומה העצמאי בים של הקיום החברתי, אך קשה לי להאמין שזה אכן המקרה – התמונה המשתקפת במראה לא נראית מחמיאה מספיק כדי להצדיק הסבר כה מונומנטאלי, מה גם שמספיק להביט בקהילות מעריצים אחרות בחלקו המערבי של העולם כדי להבין שקהילות מעריצים מתפתחות ללא הרף, רק שזה לא הכיוון אליו הן עושות את זה.
אין בשורות הללו קינה לתקופת זוהר שחלפה, כי הרי לא באמת "היה פה טוב יותר פעם", בלי מחזות הזמר שצמחו מתוך קהילת המעריצים, דוכני היוצרים שמעשירים את קיומה ושאר ירקות. יש כאן סך הכל ניסיון להצביע על כך שאולי איבדנו את הדרך בין כל הדברים הללו, שהפכו להסחות דעת ברגע של חולשה קבוצתית, וכי הגיע הזמן שנסתכל סביבנו, על המצב כפי שהוא, ונחליט בחוכמה לאן מועדות פנינו ומה אנחנו בעצם מחפשים.
אני חושב שהצבעת פה על תופעה שאני גם שם לב אליה יפה מאוד. ישנם אנשים בקהילה שכבר לא מעורים באנימה כמו אחרים, והם מתרבים, אבל הם שייכים לקהילה. זה גורם לך לתהות – האם זה בגלל הקלות של הקהילה לקבל את השונה, בשל היותם שונים ורובם גם דחויים, או שמא זה הרצון האמיתי שלהם לקחת חלק בתחביב.
התנהגויות של אנשים באירועים מסוימים גורמות לי להבין שזה באמת בעייתי לחנך קהילה שהולכת לכיוון לא נכון. מצד שני – אני יכול להגיד לך שבתהליך הזה יש 2 צדדים. יש את אלו שבאים לקהילה כהיותה קהילה נוחה ולומדים להכיר אותה ולהכנס אליה יותר. דבר אחד שמאוד משמח אותי לראות זה אנשים שרוצים להשתלב בקהילה ונכנסו לתחביב יחסית לאחרונה, ומגיעים לכנס ומתעניינים במגוון רחב של אנימות ומאנגות שהם נחשפים אליהם בכנס עצמו, ובככה בעצם מעמיקים את קשרם הענייני עם הקהילה.
על אף זאת, זה קשה שלא להכחיש כי יש תופעה מדאיגה בזאת שנותנת את ההרגשה כי הקהילה נהיית חברתית ולא נושאית, מה שמוריד את ייחודה כקהילה של "אנימה ומאנגה", פעילויות בהם הדגש על הצד של ה"אנימה ומאנגה" + "תרבות יפן" שנהיו כ"כ חזקים שעוברים ומשוייכים לקהילה רק מעצימים את היצירה הזאת. לחשוף אנשים לתחום על ידי יצירת אירוע שמדחיק בתוכו את האנימה והמאנגה, זאת רק הדרך לחזק את מעמד הקהילה.
השאלה הכי טובה היא האם לנו – לאוטאקואים הוותיקים, אלו שבאמת רואים אנימות בכמות אדירה וחיים את התחום כחלק מאהבתנו לכל סוגית האנימה והמאנגה, יש מה לעשות בקשר לזה, או שמא הגישה העליתסטית של חלקנו, שאומרת "הם נובים, הם לא באמת מבינים מה זה להיות חובבי אנימה", שיוצרת מגדריות ברמות החובבנות תביא למצב שמחייב את הפיצול. אני מאז ומתמיד תמכתי בגישה של "טפח את הנוב", כי אני מאמין ויודע שגם אני הייתי נוב בהתחלה. אם כל אחד מהאנשים שיחסית מנוסה ימצא בן אדם שנראה כאילו הוא הגיע לכנס בקטע יותר חברתי וינסה להכניס אותו יותר לתחום של האנימה והמאנגה ולרדת מהקטע של "פה רק בשביל החבר'ה שמקבלים אותי", אולי הקהילה הזאת תצליח למנוע מהסטיה הזאת, שלדעתי האישית היא מאוד לא נכונה.
אני חושב שחברי קהילה שחושבים שזה "תקין" להכנס לשירותי הנשים, על אף שהם גברים, וקבוצה של עוד 10 אנשים, זה כבר סימן לאיבוד של ערכים מוסריים מינאמליים. תקרית, שלכל אלו שלא ידעו – קרתה בכנס האחרון, והאנשים קיבלו נזיפה ממני שהודעתי להם שאם אני תופס אותם שוב עושים משהו כזה הם מסולקים מהכנס. כנראה הייתי צריך לסלק אותם מהכנס, כי לא נפל להם האסימון שאני מסוגל, לפי התגובה שלהם. משמע – הם לא באמת הבינו שמה שהם עשו היה לא בסדר… זה מראה שמשהו בקהילה הזאת מתחיל להשתבש. ואני מקווה שאפשר לתקן.
לדעתי האישית אבל זה לא רוב שמתמעט, אלא פשוט מצב טבעי של הרחבת הקהילה שגורם להרחבת התופעה, לא נראה לי שאי פעם זה יהרוג את הרוב, על אף שבקהילות שהייתי בהם בעבר, כשהן היו קטנות, זה הצליח לקרות. יש בקהילה כ"כ הרבה חובבים רציניים יחסית, והמספרים רק גדלים עם הזמן, שקשה לי לראות מצב שבו התת קהילה הקטנה הזאת תפגום בקהילת האנימאנגה לרמה כזאת נוראית.
אין ממש מה לעשות בעניין… לנו אין את הזכות להחליט מי בקהילה ומי לא, ובכלל… ואין כזה דבר לדעתי "הם לא יודעים מה זה להיות חובבי אנימה"… התשובה למה נמצאת במשפט עצמו. "חובבי אנימה"… אנימה זה תחביב, ותחביב יכול להתבטא גם בלראות מספר סדרות אנימה נורא מועט ולאהוב אותן. השאלה היא מי מחליט לקחת את זה מעבר לסתם תחביב ומי לא… אבל עדיין, כולנו שווים.
לגבי כל ההתנהגויות הלא ראויות… אני מניח שרוב האנשים ב"קהילה" הם עדיין ילדים, והם לא יודעים מה הם עושים (לא שזה עושה את זה לצודק או מותר)… ובכלל, הקהילה מורכבת מאנשים ולא רובוטים… תמיד יהיו התנהגויות לא ראויות. ולא רק בקהילת האנימה, אלא בכל קהילה אחרת. איך שההתנהגויות הללו מתבצעות… זה כן יכול להיות מושפע מנושא הקהילה, אבל עדיין. ()
קודם כל, כשאני נזכרת בעצמי בגיל 11 או 12 בכנס השני שלי, יושבת בעיניים בורקות מול המסך הענקי שעליו מקרינים גרוויטיישן, מתרגשת מקריאות ההתרגשות המשותפות מהקהל (שכל הבחורות צעקו יחדיו "מעלית"… ואני בכלל לא הבנתי)… עוד הייתי צעירה בעצמי, עוד לא הכרתי הרבה דברים… גם אני באתי עם מעט מאוד בסיס אנימות שגם אותו רכשתי במקרה מחברה שלי שהייתה בוגרת ממני, אבל רטטתי מהתרגשות.. ולמרות שהיו הרבה אנשים מבוגרים ממני כבר אז, עם בסיס ידע באנימה גדול משלי אני התפתחתי בכנסים האלו… ולמרות שהייתי דחויה כל החיים שלי, מצאתי את הנחמה והמקום שלי, לא רק שהאנימה והמנגה היו התרופה שלי והצילו אותי אין ספור פעמים… אלא גם ה"קהילה" הזאת.
ובכן… עם תחילת הפצת תרבות האנימה בערוצים מסחריים למיניהם, הגיעו גם אנשים שפחות מעניינים אותם דברים כמו אנימה ומנגה… אבל הקומץ הזה של ילדים בורקי עיניים שצמאים למקום, שבשבילם האנימה והמנגה הם דרך חיים וגם תחביב… הוא קיים. הוא חי ובועט.. אז אולי זה שהקהילה גדלה הפך אותנו לפחות מלוכדים… אבל בעיני זאת עדיין קהילה…
גם אם הקהילה הבוגרת יותר ,באופן טבעי לחלוטין, כמובן, לא מרגישה תמיד נוח להסתובב עם הילדים האלה שעוד אין להם ניסיון, ולא רק באנימה ומנגה, אלא גם בחיים, אבל כמו כל קהילה שמתבגרת ומתבססת תמיד יש את הפילוג בין הבוגרים לצעירים… והקהילה הבוגרת צריכה לשמש דוגמא לקהילה הצעירה יותר, וצריכה לקבל את זה שאין מה לעשות, הבדלי גילאים הם דבר משמעותי בהתפתחות של בני אדם.
בקשר למה שאמרת על קוספליירים… אני לא יודעת איזה קוספליירים אתה מכיר, אבל רוב הקוספליירים שאני מכירה הם גם אוטקואים הארדקור לחלוטין, והם מכירים אנימות ומנגות בצורה כוללת ורחבה ומכל מיני ז'אנרים. לרוב אתה צריך להיות באמת מסור לקהילה והאנשים בכדי להעלות מחזה זמר, או להכין קוספליי.. האנשים האלו, בעיני, גורמים לקהילה שלנו לשגשג ולהפוך לרצינית ומבוססת יותר, וכל יוזמה מבורכת.
בקשר לכנסים… אם אתם רוצים להפוך אותם לכנסים שהתוכן בהם משמעותי ולא רק החברה הרי שהפתרון הוא להפוך את התכנים למרכז הכנס, לתכנן אותם לא שבועיים מראש אם כי חצי שנה מראש… להביא הרבה מרצים ולארגן הקרנות מלהיבות ולשפר את האירגון הלוגיסטי שלהן. שיהיה מגוון רחב של הרצאות, פעילויות, סדנאות והקרנות, ממויינות לפי נושאים. לעודד אנשים מוכשרים ובעלי ידע רחב (ולא חסרים כאלו בקהילה) להרצות, כי בפורמט כרגע האנשים האלו מתייאשים ומפסיקים לבוא לכנסים… כשאני מגיעה לכנס בו התוכנייה עמוסה פעילויות מגניבות ומעניינות אני נכנסת אליהן, באופן טבעי.
בינתיים בכל שנה שעוברת גדל הפער בין הותיקים לחדשים, כך שהותיקים מכירים יותר בדיחות והחדשים צריכים לנסות ללמוד הכל בזמן קצר, לחלק זה לא מפריע ולחלק כן, ולכן באמת רצוי לתדרך אותם ולהשקיע בחדשים.
בישראטאקו במפגשים בעבר באמת היו הרבה בעיות התנהגות שונות אם זה חדירה לפרטיות, הפשטת אנשים, או סיכון עצמי או של הסובבים בשל עשיית שטויות… במפגש האחרון שהיה בתחילת החופש הגיעו 60 אנשים והיה מפגש למופת אפשר לומד, ללא בעיית התנהגות אחת, אפילו הצלחנו להושיב 60 אוטאקואים במעגל מסביב לאוכל בלי שאף אחד יתנפל. כך שזה לא בלתי אפשרי לטפל בבעיית התנהגות קיצונית.
אחת הדרכים לטפל זה לא רק לאיים אלא גם ליישם, אפילו אם זה אומר לכתוב חוקים וכללים לכנס ושיהייה ברור לכל אחד שאם הוא עובר על זה הוא יסולק ממתחם הכנס. יכול להיות אפילו יותר טוב שאם זה מישהו שידוע שהוא שייך לקהילה מסויימת, לדבר עם מנהלי הקהילה שבה הוא נמצא שאולי גם יתנו לו אזהרה או הרחקה מאותה קהילה לאיזו תקופה בשל עשיית אותו מעשה.
יש מעשים שלדעתי לא צריך להתפשר כל עוד זה פוגע בכבוד האדם.
אני לא ותיקה בקהילה כמו כולכם, פה בסה"כ שנתיים וחצי, והגעתי לגמרי מתוך סקרנות, וכבר מאז הצד ה"נושאי" בפורומים השונים היה חסר לי. בשנתיים שלפני כן הייתי מאוד פעילה בפורום אמריקאי שעסק בהארי פוטר, אבל גם שם עם הזמן הדיונים על הספרים הלכו והתמעטו, עד שכמעט נעלמו לגמרי עם סיום ההתלהבות מהספר האחרון בסדרה. אבל זה גם היה פורום גדול שהיה מחולק לתתי-פורומים, וחלקם עדיין עסקו אך ורק בספרים ולא בשופ דבר אחר, כאשר אחרים התמקדו בפאן החברתי של חברי הפורום.
אם כשרק התחלתי לראות אנימה עוד ראיתי פה ושם דינוים מעמיקים קצת יותר על סדרה מסויימת וכל פרק שיוצא, עכשיו גם אם קמים כאלה הם מתים נורא מהר. פורומי "דיבורים" הרבה יותר פעילים מאשר פורומים שעוסקים באנימה עצמה, וחבל. אני אישית כן אוהבת את הדיון והשיח על כמעט כל פרק שאני רואה. אני בד"כ מוצאת את השיח הזה בצורת חפירות לאנשים מסכנים במסנג'ר, שלעיתים אין להם מושג על מה אני מדברת. הרי אם זה היה קורה על גבי פורום, בו קיים דיון על הנושא, הייתי מוצאת לפחות מישהו אחד שמבין על מה אני מדברת, ואז זה היה הרבה יותר נחמד מאשר לדבר עם מישהו שלא מבין על מה אני מדברת. זאת הסיבה העיקרית שהפסקתי לכתוב בפורומים. אף אחד לא באמת מדבר שם על אנימה, ואת החברים שלי כבר מצאתי.
אני לגמרי מסכימה עם אורי בגישת "טפח את הנוב" למרות שאני חושבת על עצמי שאני נובית עדיין. אצלי בראש ה"קהילה" היא בעיקר האנשים הבוגרים שלה, שאני מעדיפה לקחת דוגמא מהם, ולעומתם אני תמיד אחשוב עליי שאני לגמרי לא יודעת כלום ובחיים לא אשתווה אליכם. אני גם חושבת שאותו גרעין ותיק יותר מוצא את המקומות שלו לדבר בהם על הפאן ה"נושאי" של הקהילה, אז עוד יש תקווה. P:
ואנשים שהגיעו לכנסים למשל בגלל פאן חברתי יותר אז… אני לא ממש מבינה אותם. =\ לא יודעת אם הייתי מגיע לכנס אך ורק בשביל לראות חברים. חברים אפשר לראות ביומיום. בעניין הזה אני מסכימה עם קוני. כשיש הרצאה או פעילות מעניינת, אני אשתדל לקחת בה חלק.
טוב, אין לי באמת יותר מדי פואנטה, אני אפסיק פה.
אני מסכימה, להב… ואני לא חושבת שצריך להפריד לגמרי… אבל מה לעשות שאף אחד לא אותו דבר שהוא בן 12 וכשהוא בן 18 או 19… ההפרש בהבנה שלך של העולם הוא ענקי. אני רואה את עצמי היום, ואת עצמי בגיל 12.. זה סיפור אחר לגמרי.
להשקיע בחדשים לא סותר. אבל צריך להכיר בעובדה שהקהילה הזאת כבר לא כולה מורכבת מצעירים.
אכן, לכן גם אירועים גדולים, בעיקר כנסים צריכים להתחיל להתאים את עצמם גם לקהילה הבוגרת והותיקים וגם לחדשים והצעירים, אם זה בהרצאות, תחרויות (טריוויה קוספליי…)…
כל דבר אפשרי לעשות עם קצת השקעה ושיתוף פעולה של הסובבים.
אנחנו צריכים לפעול כולנו ביחד בעיניין גם לגבי פעילויות וגם לגבי שיפור התנהגות הקהילה ביחס של אדם לחברו או לסביבה
קראתי כאן הכול, אני ממש חייבת להסכים.
נכון, אני בת 14 בסך הכול, אבל אני מרגישה קצת וותיקה כי אני נמצאת בקהילה הזאת מגיל 8 בערך.
ואני שמתי לב איך הקהילה שאהבתי השתנתה, אני כבר לא אוהבת ללכת לכנסים כמו שאהבתי פעם, כי מה לעשות, הם כבר לא מרגישים לי כנסי אנימה.
כשאני רואה שתי פרחות (ולא פחות מזה, פרחות, כאלו שביום יום היו יורדות עליך כי אתה אוטאקו) באות לכנס עם החברה שלהן שמעולם לא ראתה אנימה, אני אומרת לעצמי "לעזאזל, אני טועה בכנס".
כי זה כבר לא "כנסי אנימה ומנגה" אלו כנסי פריקים, הכנס מפוצץ בהם. אנשים שמעולם לא ראו אנימה או אוהבים את יפן בכלל. ואמרתי את זה כמה פעמים עם חברים שלי, אבל כולנו לצערי הרבה רק משכנו בכתפינו, כי מה לעשות? הקהילה הזאת גדולה מכדי שכמה וותיקים ישפיעו עליה.
אבל באמת, אי אפשר לעשות סינון בכניסה לכנס, ואי אפשר לבדוק מי ראה אנימה או מי לא. אבל בואו ניקח את עצמו רגע בידיים כוותיקים ונראה להם מה באמת אומר להיות אוטאקו, נהפוך את הכנסים שלנו חזרה למה שהיו.
כי אני מסכימה עם יבגני, עוד כמה שנים, אנחנו באמת נהיה רק קהילה.
אני מאז ומעולם נהגתי לטפח חדשים, אם זה להסביר להם מושגים, להראות להם, להמליץ להם, למשוך אותם למשהו שהם יכולים להתחבר אליו, והצלחתי בכמעט 90% מהמקרים, וכמה מהם כבר עמוק בתוך קהילת האנימה והמנגה, כמו שאנחנו מכירים אותה.
היו עוד כמה דברים שרציתי להגיד, אבל הם פרחו מזיכרוני לרגע. אני לבטח אחזור לנושא שוב, כדי לראות תגובות.
כתבה נהדרת וצודקת.
בתור אחד שניהל כנסים, ואני מאמין שיבגני שדאג לנושא התכנים בכנס האחרון יכול לחזק אותי בזה, אני מאמין שהדברים שאתם דנים פה הם דברים שתמיד מתבצע אליהם ניסיון אבל זה תמיד נכשל מסיבה כזאת או אחרת. והיא מחסור באנשים רציניים כאלו. דווקא האנשים ה"וותיקים" והאלו שרוצים להשפיע – כשהם מנהלים כנס, הם מתקשים להכניס תכנים, זה לא ישנה אם תביא בן אדם צעיר ונמרץ – זה לא שהוא יוכל לעשות עבודה יותר טובה. יבגני בעצמו הלך לצוד כמה מרצים בכנס הקרוב. בנוסף לזה – יש נושא של במה. אם יהיה עוד כנס במרכז הקונגרסים יש את האופציה לפתוח 5 חדרי תוכן, אבל אם נפתח 5 חדרי תוכן ונביא באזור ה-20-30 פעילויות (כמות הפעילויות הנחוצות כדי למלא 5 חדרי תוכן + אולם ראשי) האם אנשים באמת יכנסו להרצאות כאלו ואחרות או שפשוט מאוד הרצאות מסוימות יפגעו כי יש כל כך הרבה הרצאות שאנשים הולכים למה שהם יותר מעדיפים וזה יוצר מצב של התדרדרות מבחינת תכנים ופגיעה?
נכון להיום – במצב של חדר תוכן אחד יש הרצאות שלא מגיעים אליהם יותר מדי אנשים, כי זה מול אירועים מרכזיים, אז אם יהיו 5 אירועים במקביל לאירוע מרכזי אחד, מה הסיכוי ש-5 האירועים יהיו מלאים באנשים? לא כזה גבוה.
בסופו של יום – הנושא של לנסות מהצד של הכנסים לחזק הוא בעייתי. אני מאמין שאמא"י (בתור אחד שלקח חלק בזה עד עכשיו) עושה את כל מה שביכולתה כדי להביא את הכנסים למצב שהם מפתחים את החלק הנושאי של הקהילה, אבל כשאנשים באים בשביל החברים שלהם, ברור שהם סוג של מטפחים את החלק הקהילתי של הקהילה ופחות הנושאי.
להסביר זה משהו שאני תומך בו. אני מקווה שיש דרך לעצור את התופעה. אני מניח שלעצור כל טיפת פורענות זאת התחלה, אם זה באיומים, ואם זה בגרסא היותר חזקה שלהם, סילוק מוחלט מהכנס. ברגע שאתה מונע מפורענות אתה מחייב את כולם לעבוד לפי קוד מוסר כלשהו ובזה אתה מקל על אנשים להרגיש טוב עם עצמם.
בכל מקרה, יהיה מעניין לנסות מתישהו כנס עם 20-30 תכנים, אני בעצמי אשמח לתרום תוכן אחד או שניים משל עצמי.
אני שמח לשמוע שאנשים מחזקים את דבריי – אני באמת מאמין שטיפוח החדשים זאת אחלה דרך להתחיל בשביל לבסס את החלק הנושאי, כי ככל שחדשים מתמסדים בקהילה בשביל החלק הנושאי שלה, ככה החוזק של החלק הנושאי חזק יותר, ובסוף גם האלו שבאים ועושים בלאגן ילכו כי הם יבינו שהבלאגן שלהם לא משפיע יותר מדי, נעצר בחוזקה, והאנשים האחרים שבאים מעדיפים להכנס לפעילות כזאת או אחרת.
בקשר לסיבה להפסיק לבוא לכנסים – זה כנסי אנימה ומאנגה כל עוד יש דגש על התוכן של אנימה ומאנגה והפעילויות שרצות בכנס הן סביב אנימה ומאנגה, זה מה שאמא"י מנסים להמשיך לקדם. אני חושב שלוותר על כנסים בגלל קומץ אנשים שעושים צרות זה טיפשי. עדיף להתלונן עליהם להנהלה שיתחילו לטפל בהם אחד אחד עד שהבעיה תפטר כי הם יבינו שהם לא מסוגלים לעשות כלום. מצידי שיכנסו לסוג של בלאקליסט כזה או אחר.
אני מניח שאני הרבה פחות פעיל מכולכם אבל הנה ההרגשה שלי.
ההרגשה שלי היא שרמת הסדרות ירדה באופן דרסטי.
עד לפני כמה שנים, בכל שנה היו כמה סדרות איכות ועוד סדרה אחת שמשכה כמעט את כל הקהילה. אפשר לקרוא לזה תקופת נרוטו, פול מטאל אלכמיסט, דת' נוט והארוהי. בטח פספסתי כמה אבל אלו הסדרות שאני זוכר.
בערך בשלוש שנים האחרונות נדמה לי שאין כל כך סדרות איכות, אין משהו שהייתי ממליץ לחברים שלי במיוחד – רק אם משעמם.
אין גם סדרה שכולם הולכים לפיה.
כמובן כל אלו התחושות שלי ויכול להיות שאני מפספס דברים כי אני לא מעורב.
התוצאה של זה מבחינתי ומבחינת חברי היתה ניתוק מסוים. קבוצות של חברים שנוצרו סביב התחביב לפעמים המשיכו להיפגש סביב נושאים נוספים שהספקנו לגבש, ולפעמים התפרקו. רוב החברים שבשנים עברו הכנסתי לתחום ואפילו התחילו להגיע לכנסים, הפסיקו לראות כמעט לגמרי ולא משתתפים בשום אירוע חברתי הקשור באנימה.
יכול להיות שזה מה שקורה לקהילה בגדול. הרבה אנשים הרבה פחות פעילים סביב התחום העיקרי שהוא צפיה באנימה, אבל כולם עוד רוצים לשמור על החברים שאגרו, ועל תחביבים שפיתחו כמו התחפשות ושירה וכו'. לכן יכול להיות שמה שקרה היא שהאנימה והמנגה הם רק תירוץ עבור אנשים שרוצים להיפגש ולשמור על קשר ותחביבים אהובים.
בקשר לאלטרנטיוביות. אני תמיד חיבבתי את זה שבכנסים אנשים מתנהגים בחופשיות ויש אווירה של חופש. לצד כל אלו תמיד באים חלקים פחות נעימים כמו קיבוץ נדבות והמתירנות שגם אני הרגשתי לפעמים שהיא מוגזמת.
אין לי ממש תשובות בנוגע למה אפשר לעשות בנידון.
החדשים הם די הבעיה של הקהילה כרגע. היא לא מתמודדת איתם נכון. חלק מקשיבים להם, חלק לא וככה גם נוצר פילוג. באותו הזמן אתה גם לא ממש יכול להשוות באין אירוקה לאוונגליון ולחפור על CLAMP עם נוב. עם כל הכבוד, אין לך נושא שיח "קהילתי" עם אותו אדם, אבל אולי לזרוק אותו מהפרנד ליסט לנצח זה מעשה -קצת- קיצוני.
בסופו של דבר, ההתנהגות הילדותית באה עם חוסר הניסיון ועם הגיל הצעיר. אנשים בגילאים 6עד יותר מ50 מגיעים לכנס. הטווח הזה יוצר הפרש עצום בן אדם לאדם ובין השקפות של אדם ואדם. מה שגם, בין ההתנהגות. יש ילדים בני 12 שעדיין לא גדלו וכדי להשיג צומי הם צריכים לעשות את הבלאגן הזה. יש ילדים שגם לא מבינים שמה שהם עושים זה לא נכון ויש כאלה שכן, אבל בכל קהילה יש את אלה…בשלנו, באחרות ובכלל בעולם. אנחנו מושפעים מאוד מסביבה, מההתפחות של אנימה ומנגה בשטח הגלובאלי. מהמפיק שהלך לעולמו ועד סדרות יפניות בישראל. זה נכון שכל עיניין וידיעה יקסום או יעניין מישהו אחר בקהילה שלנו, אבל זה לא אומר שאי אפשר לאחד את זה.
בסופו של דבר, כולם באו תחת אותה השפעה, גם אם לטוב וגם אם לרע. כולם באו בגלל האנימה והמנגה והשאר לא חשוב. דעתי היא, שאדם שמוכן להיות פתוח לזה, אדם שמוכן ליראות, להקשיב, להבין את ה"קהילה" (אני מרגיש יותר ויותר שאני מדבר על קהילת ההומואים) אדם כזה ראוי לשבך ולא שעל כל פוסט שלו בפורום יש 4 פוסטים שיורדים עליו. אולי כדאי שנקל את הראש, כי לא לדעת את שמו האמיתי של L לא גובל בעונש מוות. אולי כדאי שהוותיקים ינסו להבין וללמד את החדשים. אם זה לא יקרה, כל אותה ה"קהילה" תתפרק בעוד מספר מצומצם של שנים.
בנושא הדרדרות של סדרות, לא יודע אם יש הדרדרות, בכל תקופה יהיו כמה סדרות מוצלחות וכמה לא. לכן יש גם את הותיקים של הקהילה וכאלה שמנסים סדרות שונות שאפשר להתייעץ איתם במה לצפות. אני יחסית צופה בהרבה סדרות ולכן אני יכול למהמליץ על דברים רבים במיוחד כאלה שאני יודע שחברים נהנו לצפות בהם. רשימת הצפייה שלי די גדולה אני אשמח לשתף אותה ^-^
אחת הבעיות שנתקלתי בהן זה כמה אנשים בקהילה שמשום מה לא מוכנים לצפות בסדרות מעל 24 פרקים ויש כמה סדרות מוצלחות עם 50 או 70 פרקים, וכך הם מונעים מעצמם הנראה עוד לפני שהחלו. נכון שזה לוקח זמן לצפות אבל לא צריך לצפות בהכל ביום אחד, ואפשרי לצפות עם חברים (=
אורי, אני מסכים איתך ב100% ואפשרי לדאוג ליותר תכנים עם נשב חזק על הקהילה ופרסום של הנושא והצורך בזה ואז לראות איך זה קורה. בסופו של דבר להרצאה הולכים כ50 אנשים נניח אבל יש בכנס מעל 1000 אנשים, כך שבאמת אפשרי לעשות 3 חדרי הרצאות, ואז גם אפשרי לעשות שאותה הרצאה תחזור על עצמה אפילו פעמיים או 3 באותו יום במיוחד אם היא הרצאה שידועה שהולכים אליה הרבה כמו הרצאת הדיבוב של לין, וכך אפשרי לתת לאנשים לתכנן את הזמן יותר טוב בלי לאלץ אותם לפספס אירועים שהם רוצים ללכת ומתנגשים.
מסכימה עם הרעיון של להב בנוגע להרצאות, להעמיד הרצאות פעמיים לא יזיק, ככה באמת כנגד כל האירועים הגדולים שהולכים וגדלים עוד יותר (אירוע פתיחה, מחזמר,) יהיו עדיין הרצאות ואופציה לאלו שהלכו אל אותם אירוע גדולים לשוב ולראות את ההרצאות האלו.
הפורענות בכנסים זה ה-דבר הנוראי ביותר, אם יש משהו שאני שונאת בחיי זה את הפורענות הזאת, היותר מידי חופש שהאנשים האלו מרגישים רק בגלל שהם בכנס. זה מזכיר לי יותר מידי את מפגשי חמישי שאני שומרת מהם מרחק.
ואם יש אפשרות להוציא את האנשים האלו מהכנס אני מתחננת, בבקשה תעשו את זה, כי לקום פתאום ולהגיד "האנשים האלו צועקים וקופצים על אנשים בקולי קולות" סתם יישמע נורא ילדותי בשביל המתנדבים או חברי הסגל אליהם צריך לפנות, כי זה ברור שיש להם דברים אחרים לעשות באותו הרגע, בכל זאת, זה כוח אדם.
ובעניין הסדרות, סלח לי, אבל נכון שיש עונות לא מעניינות בזמן האחרון, אבל תמיד יש מה לראות! אם זה לא החדשות לך לישנות! יש לא מעט סדרות ישנות (שאולי האנימציה תהיה קצת שונה לרוחך, כי זה לא ה-5 שנים האחרונות, אבל הן מדהימות בעלילה, באמת).
ואם אתה לא יודע על מה ללכת, הרצאות כמו של תאיר ונועה (ותאיר הייתה זאת שהתחילה איתן בחנוכה) שמסבירות על הקטלוג קצת יותר לעומק ומבקרות אותו, יכולות לעזור לך למצוא עוד סדרות חדשות. בזכותן הביטורנט שלי עובד שעות נוספות כבר יומיים עם יותר מ-8 סדרות וסרטים חדשים.
אופיר יש נקודות שאני מסכים בכללי ויש שלא אני לא כל כך וותיק בקהילה אני רישמית התחלתי בהארוקון 09 אבל ראיתי את הצד הטוב ואת הצד הרע (שמנסה להרוס) הייתי אוטאקו עוד ליפני לפי דאתי אנחנו בכללי הולכים לקראת פיצול וזאת עובדה קיימת ודבר טוב להפריד מהשורש את אותם האנשים כי מקומם לא איתנו .
בשנה האחרונה אני שם לב לכל שגודלת קבוצה מתוכנו אשר רוצה לשנות את "הקהילה" שלנו בכך להכניס תכנים אחרים לאירועים הדוגמא הכי טובה לכך היומה-קון שהיה אני גם שמתי לב בעיקר בכנס האחרון שהיה שהקהילה נימצאת בנקודת מפנה אי אפשר לדעת לאן זה יתגלגל או לכיוון הרע או לטוב ישנם אנשים לא מוסריים בעליל שבאים במיוחד לכנסים כדי לנסות לחולל הרס באמצעות פנייה לדור הצעיר שלנו כי הם העתיד,
אני הייתי בכמה כנסים בחו"ל בעיקר בצרפת שמה יש תקנון ברור על כללי ההתנהגות שאם מפרים הם יורחקו בכנסים שלנו כבר נימאס לראות שהפוליטיקה מתערבבת ולכן אני אומר שאנחנו בתור וותיקים צריכים לקחת חסות על אותו הדור הצעיר להראות להם צדדים אחרים של הקהילה לא הכרח רק אמא"י להכיר להם את הקבוצות האחרות
אני ממש חדש בקהילה הישראלית של המנגה\אנימה (רק לאחרונה מצאתי אותה, לפני זה הייתי רוב הזמן בפורומים בינלאומיים של אנימה ומנגה כמו Nihonomaru). כך שאני לא ממש מכיר את איך שהכל עובד כאן. אבל לפי מה שקראתי בתגובות ובבלוג. המצב של הקהילה לא ממש טוב והוא מוצף באנשים שמנסים להחריב אותו לגמרי. אני אולי רק בן 15 אבל אני מוכן לגמרי לבוא ולהתנדב כדי להסביר ולעזור לקדם את האנימה ומנגה פה. אני הייתי בהשפעת עולם המנגה והתרבות היפנית מגיל ממש מוקדם (מכיוון שיש לי קרובי משפחה ביפן וגם העובדה שאני אהבתי לצייר את הדברים האלו המון כשהייתי קטן וגם אני באמצע פרוייקט מנגה קטן משלי), כך שיש לי המון ניסיון וידע בזה לתרום. פשוט צריך להסביר וללמד על זה נכון כדי לחסוך את הבלגן שנובע מזה שהרבה אנשים באים בלי שום מושג על מה מנגה ואנימה בכלל.
אני ודאי מתפרץ לדלת פתוחה, אבל ה-So-Called בעיה הזו קיימת כבר מספר שנים בקהילות ברחבי העולם (כפי שרבים דנו ב-ANN לדוגמא רק החודש: http://www.animenewsnetwork.com/answerman/2010-08-13).
הפער בין החבר'ה הבוגרים שבאים לחפש תוכן ובין הצעירים שבאים בעיקר לכייף ממשיך לגדול, אך אני אישית לא רואה בזה כל פסול. לנסות ולחנך את הדור הצעיר להתנהג כמו ילדים טובים ולצרוך תוכן משתווה ללהכריח ילד בן 9 להכין שיעורי בית לפני שהוא יוכל לצאת לשחק; למרות שהילד יודע שזה הכרחי, הוא יעדיף לבחור לצאת לשחק במקום לסיים כבר את השיעורים האלה. אני יודע שההשוואה בין לראות אנימה ולקרוא מאנגה לבין לבין להכין שיעורים היא לא במקום. זו זכות וזו חובה. אבל ככה הדור הצעיר יראה את האנימה והמאנגה, אם נגיד להם 'נו נו נו אתם לא באים להרצאות, עושים בלאגן ולא מבינים כלום בתחביב', הם יעשו אחד משני דברים: יכינו בסוף את השיעורים, אבל בחוסר רצון; יראו אנימה אך ורק כדי להשלים פערים, בשביל להיות יותר 'מבינים', וימרתנו סדרות ללא שום הבנה או פיתוח טעם עצמאי (ואני מכיר לא מעט כאלה), או שהם יבחרו להמשיך לשחק במקום אחר. ומה השגנו בזה?
לדעתי הזמן כבר יעשה את שלו. הזמנים משתנים, ובהתאם גם הקהילה. כשאנימה ומאנגה כבר לא יהיה הטרנד החם בסביבה (מגמה שלדעתי החלה בשנתיים האחרונות), ישארו רק החבר'ה שנמצאים בתחום מתוך אהבה ורצון לראות כמה שיותר. זה לא אומר שהקהילה נידונה להיתקע עם אותו מספר מצומצם של חברים, אלא פשוט נדע בחוכמה להכניס חברים ומכרים לתחום כדי שיתחברו לתחום כמונו, והקהילה – שתהיה ראויה סוף סוף לשם הזה – תגדל במתינות.
זה מה שאנחנו צריכים אנשים שמוכנים להתנדב מכל הלב עם אהבה בכללי לאנימה ומנגה רק עם נפתח את הגרעין הטוב שלנו נוכל לגדול
צריך אנשים רציניים שיתגייסו למטרה שכזאת
רם – אני חייב לציין את העובדה שבחו"ל המצב יותר קשה. שמעתי על כנסים בחו"ל על בחורות שאשכרה נאנסות ואנשים שהולכים לכלא בעקבות זה. כשאני קורא את זה, אני חושב שהפורענות בארץ לא כזאת נוראית, מצד שני – הקהילה שלנו צעירה, וצריך להשריש ערכים וגבולות כשהיא עוד צעירה, ולא כשיקרה הדברים הנוראים שקורים בחו"ל להתחיל להגיד "אוי, היינו צריכים לפעול ככה וככה וככה"
להב, מסכים עם הרעיון של לשכפל הרצאה שהיא טובה כדי לאפשר ליותר אנשים להגיע, אבל צריך בשביל הרצאה באמת טובה ומקום שיאפשר להכניס הרבה תכנים. זה רעיון טוב סך הכל.
אופיר – דווקא! בגלל מה שאמרת. דווקא בגלל זה! זה חשוב פי מאה מונים לפנות לחברי הסגל, לא למתנדבים – לחברי הסגל. כשאת רואה משהו כזה קורה – חברי הסגל הם אנשים עסוקים, ולכן את לא יכולה לצפות מהם לתפוס את התקרית בלי שתספרי להם עליה. אבל אם את לא עוצרת תקרית כזאת כשהיא מתחילה, את נותנת לה להתדרדר יותר. אני בעצמי מתחרט על זה שראיתי זוג מתמזמז במקום יחסית "פרטי" בשטח מרכז הקונגרסים ולא אמרתי להם "לכו מפה, זה מקום ציבורי." במיוחד בהתחשב בזה שהגבר הוא אחד מחבורת ה"זרנוקים" המפורסמת, מי שמכיר את הסיפור מכאמ"י 2009. כשענן באה אליי בסוף הכנס וסיפרה לי על הקטע עם הבנים, באתי במהירות לשירותים, כי זה דבר שגובל בזדון, ואף אחד לא יכול להגיד "לא ידענו!" זה לא כמו בנות שנכנסות לשירותי הבנים בכמויות קטנות רק בגלל הקוספליי שלהם, זה וזה לא נכון – אבל זה בכוונת זדון ברורה בזמן שהבנות שנכנסות לשירותי הבנים עם הקוספליי זה בשביל תמונות, מה גם שחלקן בודקות שאין אף גבר בשירותים שהן יפריעו לו. את שני התופעות צריך להזהיר, אבל התופעה עם הבנים, צריך להזהיר פי 10 מונים, ולגרום לה להדליק אצלך מנורה אדומה בקשר לאנשים האלו. אני באמת שלא יודע כמה אנימה האנשים האלו רואים, יותר מאשר מצאו קהילה עם הרבה בנות שאולי הן יוכלו להשיג לעצמם אחת בקצת ישירות יתרה
וזה בעיה – גם אם יש תקנון כנס – חייבים להיות מתירנים, אלו אנשים ששילמו לכנס. לכן, אם הם עושים דבר כזה או אחר שעובר על תקנון הכנס, אסור לי להגיד להם "עופו מפה!", אלא אני חייב להגיד להם "ראו הוזהרתם, פעם הבאה שאתם נתפסים, אני דואג אישית שאתם מסולקים, אחד אחד" (שזה מה שאמרתי לחבורה שנכנסה לשירותי הבנות). וכן, אם הם שוב עוברים על זה, צריך לסלק אותם. מי יודע, אולי צריך למנות תפקיד סגל חדש שאמור להיות א' סדר. כי ברור שמנהל עסוק מדי מכדי לדאוג לדברים כאלו יותר מאשר אזהרה שטחית, אז אולי תפקיד ייעודי לזה זה מה שיפתור את הבעיה.
בקשר לבעיה הקשה של המתירנות, של לטשטש את הגבולות של מה שבסדר ומה שלא בסדר, בגלל שאתה דחוי, אני חושב שאסור להעלים עין ולהמשיך להלחם עד שהבעיה תתמגר. בקשר לבעיה של אלו שלא קשורים לתחום – אין להם שום דבר לחפש בקהילה חוץ מלהטריד את הבנות שלנו, לרוב – ככה שברגע שתעשה את זה, תחייב אותם או לברוח מהקהילה או להכנס לקהילה בצורה רצינית. אני חושב שהבחירה טריוויאלית… אני רק חושב! אבל, don't judge a book by its cover
אני חושב שאני העברתי פה רשימת הצעות מאוד טובה לבעיה
אני מקווה שכולנו מאופסים על רשימת הבעיות שיבגני הציג. ואני חושב שהתפקיד הכי חשוב של כל מי שרוצה לתרום הוא סובלנות והיכולת להכיר בזה שגם אם הוא נראה קיצוני מדי מבחינתך, אולי הוא באמת רוצה לבוא וללמוד.
אה, כן, וגם האחרון שיוצא שיסגור את הדלת
string צרי איתי בבקשה קשר באימייל
roukanken@gmail.com
ד"א, יבגני, הדבר היחידי שאני לא מסכים עם מה שכתבת, על אף שהדיון נגרר למקום אחר לגמרי עד כה, זה חלק מהתופעות שמייצגות את הגרירה למצב הקהילתי במקום הנושאי.
לדעתי האישית – בן אדם שעוסק בקוספליי, לא משנה הסיבות שלו, לוקח חלק מהקהילה היוצרת התורמת לתחום – ולכן הוא נושאי לכל דבר. כי בסופו של יום, כשבכנס מסתובב לך בן אדם בקוספליי, או בכל אירוע שהוא יש בן אדם בקוספליי – הוא חושף אנשים לתוכן הזה של הקוספליי ובככה גם לאנימה ממנה מבוסס הדמות שלו. אני מסכים שזה שקוספלייר עושה קוספליי לדמות רק בגלל שהעיצוב מגניב זה מפגר, אבל זה לדעתי בעיה אחרת לגמרי.
גם עם המסיבות J MUSIC, אני חושב שהדרך שבה סילפתי את זה בהודעתי הראתה בדיוק את מה שאני חושב. עצם העובדה שאנחנו חובבים את תחום האנימה והמאנגה לרוב גורר את זה שאנחנו חובבים גם את תרבות יפן, לכן אמא"י הפכה כבר מזמן לארגון לקידום אנימה, מאנגה ותרבות יפן (בצורה לא רשמית, כמובן), עצם קיומם של מסיבות שהן מוזיקה יפנית, שרובו מאנימות אבל לא כולו, זה לא חלק מדטורציה של החלק התוכני, כי עצם העובדה שקיימות מסיבות של מוזיקה יפנית שחלקו גם שייך לאנימה זה חלק נושאי לגמרי. כי התחביב הוא אנימה, מאנגה ותרבות יפן, כמעט אצל כולם.
הדטורציה נוצרת דווקא מאנשים שברור שהם לא חובבי אנימה ומאנגה ואז עולה השאלה "מה הם בעצם עושים בקהילה הזאת?" ובאופן עצוב ביותר מסיבה לא ברורה, חלקם גם מרחיבים את הגבול וחושבים שלעשות דברים מסוימים זה בסדר כי מדובר פה על "אזור הדמדומים", כמו שהגדרת את זה….
אני חשוב ד"א, שהדטורציה שאנחנו רואים על פני הרשת נוצרת בעיקר עקב העובדה שהקהילה שלנו עוברת שינוי אחר לגמרי, וזה שינוי של להפוך להיות מקהילה אונליינית לגמרי לקהילה אופליינית, רוב הקהילות בימינו הן קהילות של חברים שנפגשים במציאות, אני יכול להצביע על כמה וכמה כאלו, והם קהילות שמלאות בחובבי אנימה רציניים שמדברים על זה במפגשים ביניהם.
כל הפורומים מתים, חלקם בגלל חוסר רצינות, והשאר בגלל שהרצון שלהם "לסנן" חוסר רצינות גרר מצב שבו הם סיננו את כל חברי הפורום שלהם בגישה עלתיסטית.
בקשר לא.סדר שהוזכר כאן, נראה היה לי שהזמינות של איש סגל בדוכן אמא"י הייתה דבר די ברור לחלק מבאי הכנס. ועובדה שחלק מהמקרים עברו קודם דרכי. ככה שהבעייה היא לא בידיעה אלא בטיפול. בנוסף לכך, אני לא חושב שצריך א.סדר במתכונת של אחראי כמו עבור שאר הנושאים. איש הסדר צריך להיות משהו בדומה לגופר, רק עם סמכויות (ואולי גם מראה סמכותי). את התפקיד צריך למנות באופן אישי (אם אנשים כאלה לא ענו לקול הקורא למתנדבים) או אפילו לסמוך על ותיקי הקהילה.
אותו אחראי יהיה בקשר עם מנהלי הכנס, המודיעין והאבטחה של האולם.
זה אולי זקוק לחידוד נוסף, אבל בקצב הזה – זה נשמע כמו משהו שצריך להיות קיים.
בנוגע לאיבוד הדרך: יכול להיות שהפתרון הוא להציע יותר פעילויות מכוונות תחביב ולא מכוונות חברה (כמו כנסים ומסיבות): סדנאות התפירה, הקריאה והקרנות האנימה (אולי גם בתוספת דיון, אני אנסה לעשות משהו אצלי בסביבה…) אלו הם היסודות המדוברים. אם נדגיש אותם נרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו.
אורי, אני אזכור להבא שאם אני רואה פורענות אני אפנה לסגל, למרות שזה מרגיש לי כל כך מוזר, כי באמת, אני לא יודעת מה להגיד לכם, כי לצערי הרב, גם הגבולות הברורים של הקהילה לא הכי ברורים לי. אני יודעת שיש קווים אדומים שזה לא לצעוק סתם ככה, לא ליצור וונדליזם, לא לדעת באדם סתם ככה ללא רשותו וכו', דברים כאלו שברורים לי מאליו שלא עושים.
בד"כ מפורסם בשביל זה תקנון כנס שנשאר מכנס לכנס די דומה אחד לשני, אופיר
דור – בקשר לרעיונות שלך, הבעיה היא שהביקוש לדברים האלו הוא זה שפוגם בהם. סדנאת תפירה עם כל הכבוד לזה שקטלגתי את הקוספליי כדבר נושאי, איננה פעילות נושאית, כי עד כמה שהיא מחזקת קוספליירים, ואת איכות הקוספליים שלה, היא לא מהווה את הערך המוסף שאי אפשר להשיג במקום אחר, כי באותו אופן אפשר ללכת לתופרת או בית ספר לעיצוב וללמוד שם – שזה בערך מה שעושים בסדנאת התפירה רק בצורה יותר מסודרת ויותר ברורה שזה מכוון לקוספליי.
בקשר למועדון קריאה וגם הקרנה, אני לא בטוח כמה הענות יהיה לכזה רעיון. אני יודע שבת"א, כשהיו הקרנות *בחינם* באו באזור ה-20 איש, אז אתה רוצה שכשתבקש על זה 10 שקל יבואו הרבה אנשים? מה שכן, מועדון קריאה יכול בקלות מאוד להיות חינמי, אם רק מוצאים את המקום הנכון לשבת בו ולקרוא, ואפשר גם לסדר הסכם הנחות שיקדם את הרצון לקנות את המאנגה. אני חושב שאחד הדברים המרכזיים לעשות הוא לבצע פעולות שיעודדו קניה של מאנגה – כי מאנגה זה הדבר שהכי קל לך להשתמש בו כדי לחזק את הצד הנושאי. אתה יכול לדחוף לבן אדם ליד בחינם דיסק צרוב עם אנימה, אבל מעטים הם אלו שקונים דיסקי דיוידי של אנימה, זה ההפך במאנגה – הרבה קונים מאנגה ואם תצליח לעודד קניה של מאנגה יותר תוכל להשפיע בצורה כזאת או אחרת על החוזק הנושאי. אני מדבר איתך פה על פעילות שהיא מחוץ לכנס.
זה ידוע מאז ומתמיד שכשמכינים כנס המחשבה היא לא רק על מה רוב הקהילה רוצה, אלא מה נראה לנו נכון. לכן הא' תכנים תמיד מעודד הרצאות, כי גם אם לא יהיה לזה כמות גדולה של הענות, זה יביא סוג של תוכן לכנס, ואם יגיע רק בן אדם אחד ויעושר מהרצאה, לכל הרצאה, לפי דעתי זה עשה את העבודה שלו.
עכשיו לאחר שחשבתי על זה לעומק, אתה צודק – לעשות קוספליי רק כי העיצוב יפה זה בהחלט משהו שמפספס את הנקודה בטירוף ופוגע בתוכן, כי בן אדם שלא יודע על מה התוכן אליו הוא התחפש לא יוכל להמליץ עליו. זה קצת מוציא את הרעיון. למשל את סתיו אני ממש מעריך בקטע הזה, כי כשהיא הקימה את קאסט טרה בכנס כאמ"י 2009, היא עשתה את זה כי היא מאוד אהבה את טרה, ובתגובה היא גרמה לכמות לא קטנה של אנשים לראות את האנימה, מכאן, שהיא עשתה את שלה, אפשר להגיד.
אני חייב להגיד שחבל שאין מה לעשות בקשר לזה, לפחות אני יודע שחלק לא קטן מהאנשים שאני מסתובב איתם (אם לא כולם) לא מוכנים להתחפש למשהו שהם לא יודעים מה הוא בכלל, וחייבים להכיר את הדמויות אליהם הם מתחפשים ברמה שכזאת – מכאן שאני בחברה טובה אפשר להגיד
אני גם מאוד מנסה לעודד נושא נוסף ומעמיק עוד יותר שזה החלק של הפליי בקוספליי, אבל לא הלך כל כך טוב עד כה… הנקודה של אם אתה עושה קוספליי – אז לא רק להראות כמו הדמות ליום אחד, אלא גם להתנהג כמו הדמות ולעשות סוג של מופע – זה רק מעלה את ערך הקוספליי ואת ערך ההשפעה של הקוספליי, אני חושב… אני באופן אישי מעדיף לפעול ככה שאני חושב על קוספליים שלי.
אורי,
חבורת ה"זרנוקים" המפורסמת מכאמ"י 2009 ? סיקרנת אותי, מה הסיפור?
אורי, ההקרנות שאני מתכוון לארגן הן חינם. יש מועדונים ומרכזים בטכניון שאפשר לשאול מהם קצת זמן מסך.
דור, אבל בחיפה זה לא היה כזה להיט כשאורגן אחד באוניברסיטת חיפה, אני מקווה שהמגעים יצליחו בטכניון ויהיה לזה יותר עניין מאשר באוניברסיטת חיפה. באת"א לפי מה שהבנתי זה סוג של בעיה.
ונעמה – בקשר לסיפור הזרנוקים, הייתה קבוצת מתפרעים בכאמ"י 2009 שהלכו עם תחתונים מעל למכנסיים ושאר שטויות (פריקונים קטנים כאלו?) ומצאו איפשהו גליל של מדבקות זרנוקים (האלו שתולים על זרנוקים אמיתיים – לכיבוי שריפות, מסתבר) והדביקו על עצמם, ולכן הם מכונים "זרנוקים", כי הם הסתובבו עם מדבקות זרנוקים עליהם. הם ביצעו כמעט כל התפרעות שאפשר בכנס. שמעתי אפילו שאחד מהם נישק בחורה בכוח, מה שהשאיר אותי בהלם רב.
בין שאר הדברים שהם עשו – באמצע הופעה באולם הראשי (כזכור לי המחזמר? או אירוע פתיחה?) הם התיישבו על הבמה והתחילו לשחק קווקה דה לה הומה, זרקתי אותם מהבמה במהירות כשזה קרה. הם נכנסו לאירועים והתפרעו ונעמדו והתחילו להרוס את הסדר התקין, חוץ מזה, הם הטרידו הרבה מבאי הכנס בצורת הלבוש שלהם ובהתנהגות שלהם, אני חוזר ואומר, אחד מהם אפילו נישק בחורה בכוח, מסתמן. בכאמ"י 2010 הם פחות התפרעו, וגם באופן מפתיע האלו שהיו בשירותים הם לא אף אחד מחבורת זרנוקים המדוברת.
אני מניח שהיו עוד דברים שה"זרנוקים" עשו, אבל לנו, בתור צוות הארגוני של הכנס, השם זרנוקים נהפך לאגדה לאחר כל השטויות שהם עשו בכנס שרדפנו אחריהם בגללם.
אורי – זה שהם (המתפרעים) שילמו כניסה זה דווקא עוזר, כי אם הם ידעו שאם הם עושים משהו שאסור יסלקו אותם בלי להחזיר להם את התשלום כניסה, הם יחשבו פעמיים אם לעשות את אותו המעשה. הוסיף סעיף בתקנון הכנס או אפילו על הכרטיס כניסה "כל מי שיפריע למהלך התקין של הכנס יורחק מהאירוע בלי לקבל החזר"
אם זה ילדים קטנים זה נניח מילא, רוצים להפתרע קצת ולעשות כיף, אבל לצערי אנחנו מדברים על בני נוער בגילאי 15+ שפורקים כל עול וצריך לטפל בזה עכשיו. כמובן כל נושא לגופו עם שיקול דעת.
א' סדר יכול מאוד לעזור, אבל אפשרי לדעתי גם למנות 2-3 מתנדבים סמויים ללא תג מתנדב, או תג בכיס שלהם שהתפקיד שלהם יהייה להסתובב בכנס ולשמור על הסדר.
למה סמויים? כי ברגע שמתנדב עם תג על החולצה רק יתקרב אותם אנשים בעייתיים יפסיקו את המעשה כשרק יראו אותו מתקרב וכך לא יהייה אפשרי לתפוס אותם.
הנה משהו שאפשרי אולי להוסיף לכנסים, כמו שיש תחרות קוספלי, לדעתי צריך גם תחרות של הכנת האביזר הטוב ביותר.
הרבה קוספליירים משקיעים רבות לא רק בקוספליי אלא גם על האביזר שלהם ולא זוכים ממש להתייחסות בנושא, וזה דבר שלדעתי כן אפשרי להוסיף, או אפילו כשקוראים את הזוכרים בתחרות הקוספליי להוסיף גם זוכה אפילו אחד של מכין האביזר הטוב ביותר.
אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל אחרי כל מה שכתבתם כאן.
אחת הבעיות היא שהכנסים עצמם הם אירועים חברתיים עצומים. אני לא חושב שאנשים מגיעים אליהם בכלל בשביל התכנים אלא בשביל לראות קוספליי, לפגוש חברים ואולי לקנות דבר או שניים. מה אפשר לעשות בנידון? כלום. יותר נכון, אפשר לחפש תוכן משמעותי שימשוך אליו אנשים מתוך עניין אמיתי, אבל קשה יהיה לעשות את זה עם קבוצות גדולות של בני נוער שקשורים אחד לשני במעגלי חברים חופפים.
אני מסכים עם ירדן שאחד הסיבות המרכזיות לזה היא שפשוט אנימה ברובה נהייתה מחורבנת. אני יכול לעדן את זה ולומר שהתבגרנו, אנחנו בעלי ניסיון ומכירים את ה"שטיקים" הרגילים שרואים בסדרות, אני יכול לומר שאנימה נועדה למשוך קהל יעד צעיר יותר, וזה גם נכון בחלקו. אבל עדיין, קאובוי ביבופ, פורי קורי, Now and Then, אלה רק שלוש סדרות שאני חושב שאם הייתי רואה היום לראשונה הייתי עדיין נהנה מהן מאוד. בהעדר תוכן חדש רציני, אין על מה לדבר. מה עוזר שיש סדרה כמו קורושיטסוג'י שגוררת המון קוספליים?
אני חושב שזאת גם הסיבה ש"הפורומים מתים". אני לא עוקב אחרי כולם, מתפוז באתי ובתפוז (לא ברור לי למה) כנראה אשאר, אבל אגיב שם אולי פעם בחודש. האם המצב היה שונה אם היו סדרות רציניות? בטח.
אני לא רואה פתרונות מוחשיים לבעיות האלה, חוץ מלהתגלגל עם הזמנים ולנסות לספק פעילויות שימשכו בעלי עניין אמיתיים. עם זאת, קשה יהיה לעשות זאת כשהסדרות המעניינות מתמעטות.
יש לפחות סדרה אחת לעונה שמשאירה חותם כלשהו על ההסטוריה של האנימה.
הייתה לנו שנה של FMA ועוד מעט יצא באקומן… אני בטוח שהמסקנה שלכם מוגזמת.
תמיד היו סדרות רדודות, פשוט אנחנו שוכחים אותן מהר ונשארים עם הטובות והזכורות לטובה.
וגם מה הבעיה לחזור לסדרות ישנות יותר? לא כולם היו פה כשיצאו הסדרות האלה. אני לא זוכרת באיזה פורום זה היה, אבל היה משהו כזה שנקבע תאריך שעד אליו כולם היו מסיימים לראות אנימה מסויימת (לרוב הן היו כאלה שסיימו את השידור שלהן, וגם כאלה ישנות יותר) ואז שבוע שלם כולם היו דנים עליה. אפשרלנסות להחזיר פרוייקטים כאלה. D: למרות שמה שזכור לי זה שלא הייתה היענות רבה לפעילות הזו גם אז בפורום ההוא. >:
וזה לא א. סדר. זה גננת. P:
א.סדר לא יהיה גננת, הוא יהיה משליט סדר, כי מה לעשות, הברברים האלו הורסים לכמה מהאנשים את החוויה של הכנס.
והשטות הזאת שאתם מדברים עליה "אין אנימות חדשות טובות", זה הבולשיט הכי גדול ששמעתי השנה מאז פרסומות מגה בול-מסטר זול. אני העונה הזאת צופה ביותר סדרות שצפיתי בהן בעונה הקודמת שיצאה. והעונה הבאה שתצא בסתיו, גם בה אני רואה שאצפה בלא מעט סדרות.
זה, שאתם החלטתם לפסול סדרות ישר מבלי להסתכל עליהן אפילו לא נותן לכם את הזכות לפסול ככה עונה שלמה. לכו, תורידו, תקראו קצת ביקורות, אל תסתמכו רק על טעם של חברים.
אני בתוכה שאם הייתם לוקחים חלק בהרצאה של תאיר ונועה הייתם מוצאים לעצמכם כמה סדרות חדשות לראות.
שיהיה לכם המון בהצלחה.
מעוניין לחזק את הטענה הזו. אנימות זה עניין סובייקטיבי, לכן כל עונה נחשבת יכולה להיות עבור צופה אחד גרועה וצופה שני מצויינת, וגם אני מצאתי בעונה האחרונה לא מעט סדרות מעניינות, כמו גם מחכה לעונת הסתיו בקוצר רוח.
כמובן שב-4 השנים האחרונות מספר הסדרות החדשות שיוצאות בכל עונה ירד משמעותית (מיתון, לא משתלם להיות אנימטור ביפן, גדילת הפיראטיות ברשת וכו' וכו'), אבל זה לא אומר שאין מה לראות. יש הרבה מה לראות, והרבה מה לאהוב.
לגבי עניין הפורומים שהוזכרו קודם, לא חושב שהפורומים נעשו 'מתים יותר', אלא פשוט יש הרבה יותר מהם. אם פעם הקהילה התרכזה ב-2-3 פורומים גדולים, היום זה מתפרש על-פני עשרה. גם בתחום הזה אין פתרון (אלא אם לסגור פורומים נשמע לכם ריאלי). מה לעשות, בישראל אין עשרות אלפי חברים שיכולים להכיל פורומים שוקקי חיים 24/7, וזו אחת הסיבות שאם אתם רוצים דיון איכותי בדבר סדרה/סרט/OVA/כל דבר אחד, גלשו לפורומים בחו"ל. לא נעים להגיד, אבל רמת הדו-שיח שם הרבה יותר נעימה ממה שניתן למצוא בחלק מהפורומים הישראליים (פה אני חוזר לנושא הדיון על טיב הקהילה).
רבים מחברי הקהילה מוצאים את הפורומים ה"מתים" ומחליטים שהם מתים ואין מה להגיב, הם לא מגיבים והפורום נשאר מת. זה מה שקורה בישראטאקו, כל אחד שאני שואל אותו למה הוא לא מגיב אומר לי "הפורום כבר מת, אין מה ואין על מה להגיב", זה קצת עצוב, שבעצם הם האנשים ש"הורגים" אותו.
בAIL ובעוד 2-3 פורומים עדיין יש פעילות די סדירה. זאת כי הקהילה לא כזאת גדולה ונוח לאנשים להגיב רק במקומות ה"חיים" אבל אפשר לשנות את זה.
חוץ מזה. זה נכון שאי אפשר לבוא למישהו ולבקש ממנו לראות אנימות בכוח, אבל כשהוא לא רואה אותן הוא לא מבין הרבה יותר ממחצית הכנס. הוא לא חווה את אותה החוויה וחלק סתם יוצאים מאוכזבים ואומרים שהם לא יחזרו. הבעיה היא לא הם, אלה החלק שממשיך לבוא בגלל החברה. זה לא מפסיק וניראה כאילו זה לא יפסק אף פעם…בזמן האחרון זה רק הולך וגדל.
חוץ מזה, המון רעיונות של אנשים לכנסים ורעיונות לא רעים בכלל. נדחים בכלל אירגון כושל של הכנס. לא פעם שמעתי על פעילות או הרצאה שפשוט התבטלו. האירגון של הכנס צריך באמת להיות עם המון מחשבה מאחוריו. אם אתה רוצה שאנשים יהנו מהתוכן ולא רק מהאנשים, כי נמאס לשלם כדי לפגוש את חברים שלך, לא רק לזה באתי…ואם לא היה דוכן של המחזמר של יוש! בכנס הזה, לא הייתי בא בכלל.
עם אותו אירגון כושל ועם אותה הרגשה של "באים לפגוש חברים" מופיעים עוד ועוד אנשים שפחות ופחות מתעניינים באנימה ויותר בלפגוש אנשים. ההשפעה לא התחילה מהאוויר, זה התחיל מאיתנו, אנחנו עשינו את הטעות שעכשיו חצי מהקילה מתלוננת עליה, החצי השני, פשוט זורם. זו לא היחידה…ויש עוד הרבה דברים שיש לשפר ולשנות ורק זמן לא מאחה את הפצעים.
קודם כל, זו התגובה שלי. http://otaku-tone.blogspot.com/2010/08/blog-post.html
דבר שני, שוב, כל הכבוד על הפוסט. הלוואי וירבו כמוך
[...] 31, 2010 at 11:57 am (Uncategorized) זה נראה שבעקבות תגובה אחת רצינית של יבגני התחיל סוג של רחש, בגודל כזה או אחר, הדן על בעיה אחת [...]
טלטי, למה לא עשית פשוט טראקבק?
מאוד מסכים, למען האמת הפוסט פה והתגובות הרבות הצביעו לראשונה שאני לא היחיד שמרגיש ככה, שזה מאוד נחמד למען האמת ^-^
בכל מקרה, כן, ה"קהילה" שלנו התהפכה לגמרי בעיניין של מי המרכז ומי הבחוץ. אנשים מתייחסים לכנס אנימה ללא יותר מכנס חברתי למצוא בוא חברים ולקבל חיבוקים, שזה חבל לפי דעתי. עם זאת מי שכרגע יכול להשפיע הכי הרבה זה מארגני הכנסים, להכניס את תחום האנימה והמנגה הרבה יותר לתוך הכנסים, ובאותו הזמן לשמור על איזור מבחינת הקבלת קהל לחדשים.
אני לא חושב שיש טעם באנשים שמסתובבים שנה אחרי שנה בכל כנסי האנימה שקיימים ולא ראו לא אפילו יותר מ4-5 אנימות, שכמובן הם ראו לפני יותר משנתיים, ומאז לא ראו אפילו אחת נוספת.
כרגע מה שאני רואה בקהילת האנימה זה מצב כזה- הקהילה המבוגרת תפסיק לארגן כנסים בסופו של דבר, והקהילה הצעירה לא תמצא מי שהיה מוכן לארגן כנסים מכיוון שפשוט לא היו מספיק אוטאקואים רציניים שיבוא לכנסים. ואני לא מאמין שהקהילה הצעירה תפתח כנס של חיפוש חברים, ככה ששם זה יגמר.
בכל מקרה אחלה פוסט, שיצא בתזמון מעולה עם העובדה שאמרתי משהו בזמן מפגש המתנדבים של אמא"י, למרות שלא היה לי שמץ שיש בכלל דיונים כאלו. צירוף מקרים מגניב למדי.
^-^
איך עושים טראקבק?
אמממממממ, GM, מה אמרת באירוע מתנדבים? אני ויבגני נכנסנו רק לסופו, כי היינו עסוקים בלסדר דברים ואז כזה "… אירוע מתנדבים, שיט, כל המתנדבים כבר יוצאים…"
ותאמין לי – המארגנים מנסים לתת דגש על התכנים, זה מאוד בעייתי בשבילנו להצליח כשאין הענות לדרישה. בינתיים יש כמה מהלכים שמתגבשים שמטרתם לעצור את הדטורציה הזאת, כמו שאמרתי, אתה מוזמן לקרוא את הפוסט שלי (שמסתבר שבגלל פינגבאק – ולא טראקבק, דרור, פורסם כבר פה – כי לינקקתי ליבגני) בשביל לראות מה בן אדם שניהל כנסים אמר שצריך לעשות בקשר לסוגית הקישור בין הקהילה לאנימה ומאנגה, כי הקשר נהיה רופף
פינגבק אמור לקרות אוטומטית, כמו שקרה לך, במקרה של טלטי הנחתי שהעובדה שזה לא שלח פינגבק מעידה כל כך שהמערכת שלה לא תומכת בזה אז הצעתי שתשלח טראקבק(זה משהו ידני) במקום.
בארוע מתנדבים אמרתי שיש מצב שאולי בגלל המיקום שהוא לא במרכז, הקהילה שהתגבשה במרכז שבאה לכנס אנימה כדי לעשות שטויות ושלא יודעים כלום על אנימה החליטה לא לבוא בגלל המרחק הגדול מת-אביב. ופתאום ראיתי עוד אנשים שחושבים באמת יש איזשהו פאק בקהילה שיש יותר אנשים שלא ראו אנימה מאשר אנשים רציניים.
ולא הבנתי איך לקרוא את הפוסט שלך…? כתבת הרבה מילים שאין לי שמץ מה הם.
לא משנה הצלחתי.
למען האמת לקח לי זמן להבין שזה אתה… כאילו להכנס לפייסבוק ולראות את התמונה FAPA
אני הלכתי איתך… ועם גל… מהרכבת?… טוב בכל מקרה, חשבתי על עוד נקודה, כרגע חדשים שבאים בשביל מיליון הסיבות שיש להם ולא ראו יותר מדי אנימות יתקשו להכנס להרצאה סגורה, הם יעדיפו להשאר בחוץ עד הארוע קוספליי עם החברים שלהם במקום להכנס להרצאות שלא מדברות אליהם יותר מדי, מה שגורם לזה שגם אם נעשה תוכן מדהים, יש מצב שאנשים לא יכנסו בכלל. אני חושב שאולי כדאי לשנות קצת משהו במתכונת של הכנסים כדי לעודד אנשים להכנס להרצאות חדשות, כמו לדוגמא ארועים כמו שהיו באנימה-קון 2007 שהיו באולם פתוח וגרמו לכולם להיות חלק מהפעילות, חובבי אנימה, או לא. ולמי שלא רצה יכל ללכת רחוק משם, שעדיין שומעים THOUGH, או להכנס לחדר הקרנות. אחד מן השניים. שוב זאת קצת כפייה אבל לקיים ארוע בקומה הראשונה של הכנס האחרון שהתקיים בחיפה, במקום להשתמש בו כאזור כחול וריק יכל להיות דיי איכותי לפי דעתי. לא שיש לי טענות נגד האזור הכחול והריק כי זה היה נחמד לשבת שם.
באזור דוכן יד שנייה היה ארוע מרכזי לסיום הכנס: הפיניאטה.
וכשאני חושב על זה, זה נשמע לא רע. יש לך רעינות ספציפיים?
אירוע פתיחה דבר ראשון, למרות שאז האולם הראשי קצת חסר פואנטה אבל ארוע פתיחה צריך להיות שם תמיד כי זה לגמרי מכניס את האנשים לכנס, הרבה יותר טוב מאשר שאתה נמצא באולם הראשי ואומרים לך "היי יש ארוע פתיחה איפשהו בצד השני של העולם ואתה כזה – כן כן, מגניב ^^"
ובעיקר אירועים חברתיים, בסגנון להעלות אנשים ראנדומאלים מהקהל בשביל פעילויות, וכל מיני הפעלות שקשורות ליפן.
טריוויה קבוצות, כל האנשים שבקהל מתחלקים לשתי קבוצות שמתחרות אחת בשניה. משחקי זהה את האנימה, או זהה מאיפה הAMV וכל מיני כאלו. סדנה קצרה של איזה סדרות כדאי להתחיל אם אתה חדש לתחום, ואיזה סדרות מאוד מומלץ להשלים אם עדיין לא ראית(בסגנון הCLUB שיש בMAL שמיועד להראות לאנשים עם איזה אנימה כדאי לאנשים להתחיל).
ויש עוד מיליון רעיונות, אבל אני חושב שהדבר היחידי שחשוב זה שהיה בפעילויות אספקט של משיכת קהל חדש לקהילת "אנימנגה" ולא רק לקהילה.
"הרבה יותר טוב מאשר שאתה נמצא באולם הראשי", התכוונתי באיזור הכנס שהוא לא בתוך האולם, איפה שהאנשים מסתובבים.
ו-"אפשהו בצד השני של העולם" זה האולם הראשי ששם יש את האירוע פתיחה לרוב.
הלכנו כמה אנשים לרכבת
שם יכול לעזור לי יותר~ רגע, ההוא שקנה ממני כרטיס באשדוד?… כמו שראית, כינויים יוצרים בלבול לפעמים כמו שלקח לך זמן להבין שזה אני.
אתה מתכוון למשהו שאמרת באירוע מתנדבים בכנס או בתדרוך מתנדבים קדם הכנס? בקשר למה שאמרת באירוע מתנדבים – חבל שזה לא המקרה שיצא בסוף, הם הגיעו גם לחיפה!
בקשר לזה שאמרת שיש מילים שלא הצלחת להבין שהקשו עליך את הקריאה, אשמח אם תכתוב לי איפשהו מה הם כי כשאני כותב לפעמים אני לא שם לב שאני משתמש במילים שלא ברור לגמרי מה הן אומרות, ואז אנשים סתם מקבלים ריחוק מהפוסט. לרוב אני מנסה לבהר מה שלא ברור, אבל – שוב – יש דברים שאני לא שם לב אליהם. לכן יהיה נחמד לדעת.
בקשר ללהפוך את ה"לובי" למתחם פעילויות, הייתי באנימהקון 2007 עובד בדוכן של אנימהוליק, שמוקם בדיוק מול הבמה המדוברת… יש כ"כ הרבה בעיות בלארגן אירועים כגון אירוע פתיחה בלובי – א' נכון להיום אין לך במה שם, ב' זה עולה הרבה להגביר את הלובי כמו שצריך – הוצאה שבשביל כמה אירועים בודדים לא שווה את זה, ג' אתה מבצע אונס בבאי הכנס לקחת חלק מהאירוע – שזה עד כמה שאמרת המטרה, אבל מצד שני, גם מוכרים נפגעים מזה – כי זה יושב להם מול החנות, מפריע להם לדבר עם הלקוחות, ומחייב אותם לקחת בזה חלק, ועוד הם שילמו כסף כדי לשבת ולמכור שם – ככה שעצם העובדה שאנחנו פוגעים להם במכירות ומכריחים אותם לקחת חלק בפעילות זה די לא תקין… לכן הפעילויות שמדובר על לעשות במרחב כזה הם בעיקר פעילויות שדורשות מרחב ולא צריכות להרגיש כמו פעילות פרונטלית לדוגמאת הרצאה. הדוגמא הטובה ביותר זה הפיניאטה שהיה בכנס האחרון.
לדעתי האישית הרעיון בעייתי אלא אם מבוצע נכונה – מה גם שהאקוסטיקה של ההגברה באנימהקון 2007 הייתה מזוויעה והפכה את זה שאני שישבתי מול הבמה התקשתי להבין מה אנשים אומרים, אבל אולי לארגן עוד פעילויות שכן קשורות לתחום במתחם הדוכנים יכול לעזור גם לדוכנים וגם לנו כקהילה לשים את הדגש על העובדה שאנחנו קהילה תוכנית, אינני שולל את זה, צריך לנסות פעם אחת כשזה יהיה אפשרי ולראות איך זה יהיה. אבל אם מנסים – צריך לנסות את זה נכון.
לק קריטי כרגע מי אני ואתה רוב הסיכויים לא תזכור את השם שלי ככה שבקטנה ^^
בהקשר למילים הלא מובנות-
(שמסתבר שבגלל פינגבאק – ולא טראקבק, דרור, פורסם כבר פה – כי לינקקתי ליבגני)
פינגבאק- טראקבק -לינקקתי.
ומסכים איתך שזה לא הכי פרקטי, אבל מצד שני אני גם מאוד מסכים עם זה שברוב הכנסים האחרונים לא היה לי שום רצון ללכת לאולם הראשי כי זה הרגיש כמו איזה יצור שנימצא במקום מרוחק שכרגע, כל עוד אני נימצא מחוץ לאותו המקום, אין לי שום קשר אליו. ועובדה שאני מאוד אוהב להשתמש בה היא שתורת הסטטיסטיקה מתבססת על זה שמדגם, קטן ככל שהיה, לרוב יציג את הכלל. ואם אני רואה אחרי אירוע הפתיחה שהרבה אנשים שדיברתי איתם לא היו בו, זה אומר לא מעט בכלל.
לי אישית אירוע הפתיחה והאירועים על הבמה הראשית בכנס אנימה-קון 2007 הכניס אותי בבום לאווירה של אותו הכנס, משהו שחסר בכנסים האחרונים לפי דעתי.
אם כבר לקשר את הקהילה לאנימה, אז הבמה הראשית היא כח מאוד גדול אם תיושם נכון, אז אפשר להשתמש בה בשביל לפתח עיניין לבאי הכנס באנימה ומנגה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Pingback
http://en.wikipedia.org/wiki/Trackback
לינקקתי זה עיוות של המילה link, המשמעות במקרה הזה היא "linked"
בסגנון שהמילה "אכל" הופכת ל"אכלתי" P:
לפוסט הזה הגעתי לאחר שאורי הפנה אותי אליו בעקבות שיחה שהייתה לנו לאחר הכנס האחרון.
אפתח רגע בהתייחסות לכמות התגובות לפוסט הזה (ולאורכן) – וואו!!! לא האמנתי שכמוני, לעוד רבים הנושא הזה כה כאוב. לכולם יש כל כך הרבה דברים לומר, והפוסט הזה הגיע באיזושהי נקודת שבירה ואפשר לכולם לפרוק קצת תסכול(משעשע, אגב, שזה הגיע לכולנו בבת אחת, אפילו למישהו כמוני שיחסית מנותק מהקהילה).
אני מוכרח לציין כי אני מסכים עם הרוב המוחלט של הדברים שנכתבו בפוסט, ואלו שנאמרו בתגובות ותמכו בדעה שהגיעו מים עד נפש, והמצב הנוכחי, בו רוב הבאים לכנס אנימה למעשה לא צופים באנימה! (לא צפו מעולם, או שצפו בעבר והפסיקו). ראיות לכך קיבלתי כמו אגרוף בבטן, בדוכן תרומות שהקבוצה שלנו קיימה בכנס האחרון – כשפניתי לאנשים הייתי צריך לפתוח בשאלה ״אתה צופה באנימה, נכון?״, ורבים במקרים בהם התשובה הייתה, למרבה הפלא או שלא, שלילית.
התופעה, שלא הייתה קיימת בכנסים הראשונים, התחילה, למיטב ידיעתי, באזור שנת 2007 – בתקופת התהוותה והקמתה של אגודת אמא״י, ובאה לידי ביטוי כבר בכנס שנערך בפורים 2008. (גילוי נאות: אני מגיע – ולעתים גם עוזר – לכנסים עוד מהכנס הראשון והאגדי ב2005 – ואגב, קוני, גם אני זוכר את עצמי, אז בן 15, בהקרנה של נארוטו עם עיניים בורקות, וכל כך מתבאס ללכת הביתה באמצע ההופעה של הלהקה ששרה וניגנה את מיטב שירי האנימה מאותה התקופה).
שאף אחד לא יבין אותי לא נכון, אני לא מאשים את אמא״י בתופעה, אך נראה לי שהקמת האגודה היוותה סוג של זרז לכך. מרגע שהאגודה הוקמה, היא למעשה ״מיסדה׳״ את תרבות האנימנגה בארץ, ומקבוצות שונות ומשונות של אנשים שניסו להקים כנסים בארץ ונכשלו (כן, גם אנחנו ב2007 עם הפיסט), נהייתה אגודה שאמונה על הנושא. אני יכול להפליג בהסברים על התופעות הנלוות למיסוד, אך אני חושב שהעיקרון ברור – הדבר הביא לערבוב קהילות, להגדלת החשיפה ולאירועים רבים יותר.
דבר אחרון שהייתי רוצה לגעת בו הוא וועד אמא״י. זו תופעה שהייתי מודע לקיומה, אך רק לאחרונה התבררו לי ממדיה – חברים רבים בוועד, כמו גם סגל של כנסים, גם הם לא צופים באנימה! לרוב מדובר באנשים שהפסיקו לצפות בשלב זה או אחר מסיבות כאלה ואחרות, אבל זה עדיין תמוהה. אני סבור שתפקודו של חבר בוועד אמא״י לא ייפגע עד-כדי-כך מן העובדה שהוא אינו צופה באנימה, ואם יש לו כישורים ויכולות הוא אף יכול להיות טוב בהרבה מחבר וועד שכן אפשר לכנותו ״אוטאקו״. אך עם זאת, הדבר מעלה קצת תהיות, לא?
טוב, אני ארשום פה את דעתי הקצרה רק מתוך הרגשת חובה להציג אותה בתור זקנת קהילה עם זקן ארוך במיוחד.
אני בוודאי אחזור על מה שנרשם מעליי כי קראתי רק חלק מן התגובות, מצטערת מראש.
כצופה ותיקה שנותנת סיכוי גדול מידי לסדרות, אני יכולה להעיד שכן – בצורה חדה וחד משמעית – איכות האנימה ירדה באופן משמעותי ומטריד. מעטות הסדרות שזכו לבימוי דגול או אפילו סביר, חלקן הגדול הוא העתק זול וחסר כל מחשבה לסדרות מן העבר, והשימוש הבוטה ב"סטריאוטיפים קלאסיים של דמויות אנימה" מחליא.
נכון שיש כמה חסידות בסדום כל עונה, אבל זה ממש לא כמו פעם. כולן מרגישות כמו חיקוי אחת של השניה, יוצרי האנימה מנסים להגיע לקהל הרחב ביותר ע"י הורדת הרף. אפילו על חלק מהסדרות הטובות קשה לפתח דיון מעמיק ומעניין, כי הן צפויות וחסרות כל עניין לטווח הרחוק.
בידיעה על כל זה, אני יכולה להבין למה אנשים ותיקים כבר לא מנסים לצפות באנימה. התמעטות של זמן פנוי עם ההתבגרות ואיכות האנימה הירודה פשוט לא מצדיקים את בזבוז הזמן על זה.
עדיף להשאר עם זוהר העבר.
לגבי האנשים עצמם והתנהגותם בכנסים – קשה לי שלא להסכים עם כל מי שהגיב מעליי. חייבים לנקוט בגישה קשה יותר ומספר אחראיים שתפקידם הוא להסתובב ולשמור על הסדר נשמע כמו דבר הכרחי במיוחד.
אני חושבת שיותר מהמתפרעים עצמם יש בעיה כללית של מוסר קהילתי נמוך. אם פעם רובנו נחשבנו לחופשיים מוסרית ומינית (לעומת כלל הציבור הישראלי) היום הנוער פשוט מושחת. הבעיה היא שהדור הבוגר יותר בחלקו נדבק מההתנהגות הזו במקום לתת דוגמה, או לחילופין משמש דוגמה רעה בעצמו, כי הוא מרגיש חופשי יותר ממקודם.
לי באופן אישי, בתור אישה בת 24 מאוד מטריד לראות את עניין ההטרדות המיניות: אם זה מצד הנשים המושפלות אם בחרו להגיע בקוספליי לא צנוע או ללא סיבה כלל, אם זה הגברים הצעירים שכופים עליהם לקיים מגע אחד עם השני (קיים גם אצל הנערות), או בבחורים בגילאי ה20 ומעלה (אפילו ה30 פלוס!) שמקיימים יחסים פתוחים לחלוטין בקהילה בין בנות 12 – 16, דבר מבחינתי ומבחינת כל מקום בחוק – הוא תקיפה מינית וניצול קטין באופן שלא משתמע לשתי פנים.
העובדה שכל אלו נכללים כדברים תקפים שנעשים ב"הסכמה" כביכול בקהילה, זה דבר מזעזע שקיים ולא נראה שמישהו מנסה לתקן אותו. נדמה שלכולם נוח להתעלם מהעניין ולטעון שזה רק הצעירים או רק מקרה קיצוני שמראה את הקהילה כולה באור רע.
אני לא אתיימר לדעת איך ניתן לפתור את הבעיה בקלות, אבל אני חושבת שאם כל אחד ייתן מבט טוב על הסביבה שלו ולא יפחד או ימנע מלהגיב בחריפות (וכן, לפעמים צריך להגיב בחריפות גם לחברים)- כן אפשר לעשות שינוי קטן.
לגבי עניין הקוספליי – אני יכולה להבין בקלות איך מישהו בוחר קוספליי בעל חזות מרשימה, הקהילה תחרותית מאוד והם נהנים מההכנה ומהלבישה לא פחות מהאהבה לדמות. אני לא רואה בזה דבר רע, אלא רק הפסד שלהם לא לטרוח להכיר את מה מסתתר מאחורי הדמות אותה הם בוחרים לגלם. כך או כך הם מפרסמים את הסדרה/מנגה/משחק שמתוכה הדמות והם לפחות תורמים לשאר אנשי הקהילה שנהנים לצפות בהם, בדמות המדוברת ומעלים את הסקרנות לגביה.
דבר אחרון שאני חייבת לציין זה שהחוסר רצון של אנשי הקהילה (מבוגרים וצעירים כאחד) שממאנים להתנדב נובעת מתוך אמאי ושאר הארגונים המארגנים עצמם – במקום לספר על חוויות טובות ומשמחות בכנסים אני רק שומעת עד כמה לא שווה להתנדב, עד כמה אנשים נוראיים בארגון ואיך לא יעריכו אותך.
כשאני יצאתי מהוועד לפני כמה שנים רק תמכתי בכל החברים שלי להיכנס ולשנות את תמונת המצב, ושזה כיף למרות שזה קשה מאוד. לצערי הרבה מצוותי העבר לא עושים כך ורק פוגמים בקהל המתנדבים העתידי… וזה פשוט מצב עגום. אנחנו בתור קהילה יורים לעצמנו ברגל :/
ו…. זהו בינתיים XD מחכה להמשך הכתבה לכשתמצא לה תמונה מתאימה.
זה פשוט פטתי שיש כאן אנשים שחושבים שהם יכולים לבוא ולהגדיר מי יכול להכלל בקהילה ומי לא. מה זה משנה הסיבה?! כל עוד זה לא פוגע באף- אחד שיעשו מה שבא להם. מה זאת היהירות הזאת?? אתם לא חושבים שהגזמתם??!!
הוספת תגובה