במציאות המקבילה של Layzner השנה היא 1996 והאנושות החלה לבנות בסיסי חלוץ על מאדים, פותחת בכך חזית חדשה במלחמה הקרה, שלא רק שלא נגמרה – היא אף התעצמה והחריפה במרחבים האדירים של החלל. הסדרה נפתחת עם הגיעם של קומץ תלמידים צעירים לבסיס החלוץ של האומות המאוחדות על הכוכב האדום. לפני שהם מספיקים להתרגל לסביבתם החדשה, הבסיס כולו הופך לשדה קרב קטלני כאשר ארבע מכונות בלתי מזוהות ודמויות רובוטי ענק מופיעות בתחומו ופותחות בקרב יריות בינן לבין עצמן. כשהקרב נגמר והאבק שוקע מתברר כי הבסיס נחרב ומרבית תושביו נהרגו. עם זאת, נראה כי מאבק ההישרדות האמיתי של הניצולים רק מתחיל, כאשר מקרבה של אחת המכונות, שחוזרת לבסיס ההרוס, יוצא טייס אנושי, אג'י (Eiji) שמו, ופונה אליהם עם מסר בהול – כדור הארץ בסכנה.
כבר מן הרגע הראשון, לייזנר מסתמנת כסדרה מעניינת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא העולם בו היא מספרת את סיפורה – בניגוד לסדרות מכ'ה (Mecha) רבות השואלות את התבנית המוכרת של "חייזרים מנסים לכבוש את כדור הארץ ולהשמיד את האנושות", לייזנר מציגה מציאות בה האנושות מפולגת, עומדת בכל מקרה על סף של השמדה עצמית, כתוצאה מהמאבק אדיר המימדים שמתנהל בין בריה"מ וארה"ב. בכך היא מעלה סוגיה מהותית – האם לבני האדם יש בכלל סיכוי אמיתי לנצח. שילוב של רכיב זה בעלילה – מהרגע הראשון, החייזרים מנצלים את החשדנות והתוקפנות של הצדדים נגד עצמם, בכדי לחסוך לעצמם עבודה – מוסיף לה כבר מתחילתה מימד נוסף של מורכבות ועומק. כל עוד הוא לא יזכה בסופו של דבר לפיתרון דאוס-אקס-משינה, הוא עוד עתיד להמשיך ולהוסיף תיבול רב ומבורך לעלילה.
הסיבה השנייה היא ההתייחסות המאוזנת לו זוכה עד כה רכיב המכ'ה בסדרה – רובוטי הענק אומנם זוכים לזמן מסך משמעותי, אבל הם לא מהווים מרכז כובד של ממש בסדרה. הם לא זוכים ליחס מיוחד ומוצגים ככל כלי מלחמה, כעוד מכונה הנמצאת בשימוש הדמויות של סיפור המד"ב הזה. יותר מהכל, זה מאפשר לתת הדגשה וחשיפה ראויה לדמויות לסיפורן בעולם הסדרה. שישה פרקים אל תוך הסדרה, נקודת המבט השלטת בה היא לא זאת של נערים ונערות יפי בלורית המנסים להציל את האנושות מפני פלישה ושיעבוד בעזרת רובוטי ענק, אלא זאת של חבורת בני טיפש-עשרה מפוחדים ואובדי עצות המנסים בסך הכל לשרוד במציאות המחרידה שמתחילה להתהוות סביבם, וזו של אג'י, המתייצב לצד האנושות ומנסה לעצור את המלחמה. העובדה שזהו קודם כל סיפור ההישרדות של גיבורי הסדרה, ורק לאחר מכן שלל דברים אחרים, מקלה על הצופה להתחבר לדמויות, למאבקן ולאירועים העצמתיים המתרחשים סביבם.
מעט מוקדם להגיד כיצד יתפתח מאבקם של תלמידי "אגודת החלל" וזה של אג'י, ואיך אלו עתידים להשתלב במלחמה בין האנושות לבין הפולשים המסתוריים, המסתמנת באופק – מה שבטוח הוא שכל התפתחות שלא תבוא ניצבת על בסיס איתן, הנבנה עד כה, בששת הפרקים הראשונים. הדגש על קרבות המכ'ה בסדרה עתיד רק לגדול, עם הכיוון אליו מתפתחים האירועים, אבל חוזקה האמיתי לא נח שם ואל לה להחליש את ההתרכזות בסיפורם של גיבורי הסדרה, והצגת ההתרחשויות דרך עיניהם, אחרת הייחודיות, הנגישות והעניין שבה עלולים להעלם באותה המהירות בה הופיעו – בסופו של דבר זאת תהיה שאלה של שימור האיזון העדין שנוצר בסדרה, בין הסיפור האנושי לבין האופן בו הוא מסופר.
נ.ב: כולי תקווה שאצליח לכתוב עוד מספר ביקורות ורשמים ראשוניים בזמן הקרוב, אחרי כל הזמן הזה.
