בועת מחשבה

בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו שבניהם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

קבל עדכונים מבועת מחשבה

ארכיון עבור קטגוריית ’הודעות מערכת‘

10 מרץ
02
מאת Random Otaku

 הלכתי ליפן, אחזור עוד חודש

הנה, הגיע לו הרגע המיוחל – נשארו בקושי ארבע שעות עד שאמצא את עצמי על מטלטלי בטרמינל של נתב"ג, מתחיל את מה שמסתמן כטיול הגדול בחיי, עד כה. ארץ השמש העולה – יפן. באופן טבעי, מדובר בהזדמנות מצויינת לא רק לחזור ולכתוב כאן ביתר שאת, אלא גם לעשות זאת ולו לזמן קצוב מנקודת מבט שמזדמנת למעטים מאד בקהילה הישראלית, מתוך ערש תרבות האוטקו היפנית.

בניגוד למשתמע מן הכותרת, זו הזדמנות שאני מתכוון לנצל כמה שזה רק יתאפשר, אם זה ברחובותיה של Akiba, ב-Den-Den Town או במקומות אחרים. זה לא אומר שכבר עכשיו אני יכול להצביע על כמות או סוג הפוסטים שיתפרסמו כאן במהלך החודש הקרוב, אבל הם יגיעו, ככל הנראה מלווים בתמונות ואולי אף בקטעי וידאו קצרים, ובתקווה הם גם יהיו מעניינים.

נ.ב: ההכנות לטיול הן הסיבה לכך שפיספסתי לגמרי את הארוקון 2010, אם מישהו תהה על המה ולמה.

10 ינו'
18
מאת Random Otaku

 חמש שנים מאוחר יותר… יפן

כפי שאפשר ללמוד מתצלום המסך, עבדכם הנאמן מתכוון – במיטב מחלצותיו כמובן – לעלות בשעות הבוקר של השני במרץ על מטוס של חברת British Airways ולראשונה בחייו לצאת את גבולות הארץ. כך יחל באופן שגרתי לחלוטין, 2 טיסות ו-19 שעות מאוחר יותר, מסעי בן החודש בארץ השמש העולה – מימוש של רצונות וציפיות בנות יותר מחמש שנים. מסע שיכלול בתוכו את כל האירועים המעניינים ואת כל המקומות המרתקים! (זה שתוכנית הטיול טרם נסגרה לא אומר שאסור להתרגש!)

עוד מקודם להגיד מה בדיוק צופן בחיכו החודש הזה לבלוג ובמה יתמלאו עמודיו, בעיקר משום שמעבר לחוסר הוודאות שאופפת את הפרטים המדויקים של הטיול איני רוצה לתכנן משהו שאפתני רק כדי לגלות שברגע האמת זה לא ישים. עם זאת, כולי תקווה שאצליח להביא לכדי מימוש משהו שמצד אחד יעשה צדק לחוויה ויעזור להנציח אותה ומצד שני יספק משהו ייחודי לכם, הקוראים, אם כבר נקרתה בפני ההזדמנות לבלות חודש ביפן.

נ.ב: יש משהו מוזר ונוסטלגי בקריאת הפוסט הזה עכשיו, שלוש וחצי שנים לאחר שפורסם, כשאני אוחז בידי את כרטיס הטיסה.

09 יולי
23
מאת Random Otaku

 חזרתי (לא שאכפת למישהו)


מוקדש באהבה לכל מי שממשיך לסבול בגלל Endless Night – לכו כבר לצפות במשהו אחר!

אומנם ההפסקה הכפויה, כפי שהוכרזה, לא תמה, וממילא גם אותו עומס עבודה טרם התפוגג, אבל החלטתי בכל זאת לחזור ולכתוב, לאחר שהגעתי למסקנה כי גלותי מיצתה את עצמה ושיא העומס בכל מקרה מאחורי. קשה אומנם להודות בכך, אבל התגעגעתי למקלדת. זה לא אומר שהבלוג חוזר לפעילות מלאה מן הרגע הראשון, אם כי זאת לכל הפחות השאיפה – מצד שני, צמד המילים "פעילות מלאה" מעלה קונוטציות משעשעות בהקשר של הבלוג הזה. במקרה הגרוע, הוא יחזור פחות או יותר למתכונת הישנונית מעט שהפכה למנת חלקה של הכתיבה בו.

מעבר להכפלת כמות הפרקים בהם צפיתי בחודש האחרון, ההפסקה מהכתיבה השאירה גם מעט זמן להתבוננות מן הצד על איך שהבלוג התנהל לאיטו בתקופה האחרונה ולקבלת ההחלטה על ביצוע כמה תיקוני כיוון בהתנהלות זו.

  • סדר וארגון – אומנם הצד הטכני של הבלוג הפך, עם המעבר לוורדפרס, לנגיש, פשוט ושקוף יחסית, הן עבור הקוראים והן עבורי, ועם זאת עדיין יש בו מיני סוגיות קטנות הקופצות לעין – הגיע הזמן אם כך, לשנס מותניים ולטפל בכך. בימים הקרובים ישוכתבו עמודי "אודות" ו-"צור קשר", יחל תהליך מדורג של תיוג הפוסטים, לשיפור נגישות לארכיון, באיחור של שנתיים תושלם התאמת הפוסטים הישנים למערכת הנוכחית ועוד מיני זוטות טכניות יזכו לטיפול.
  • שחרור העניבה – אם הבנתי משהו בחודש האחרון, בו הייתי חופשי לצפות באנימה מבלי המחויבות של הכתיבה כאן, זה שאיבדתי משהו חשוב במרדף אחרי השיפור התמידי ברמת הכתיבה והסגנון כאן. הפכתי תלוי מדי בתבניות מוגדרות בפרסום פוסטים והתחלתי הלכה למעשה לסנן רעיונות שלא תמיד עלו בקנה מידה אחד איתן – הרגל מגונה שרק תרם ליובש כאן. הגיע הזמן להחזיר משמעות צמד המילים "בלוג מחשבות", המתנוסס בתת הכותרת של הבלוג מן הרגע הראשון.
  • חדשנות או נמות – בהמשך לנקודה הקודמת, דרך נוספת להאבק ביובש ולהמשיך לעניין ולהיות אקטואלי היא לתת במה לרעיונות חדשים ולא בהכרח סטנדרטיים, דרכם ניתן יהיה להמשיך ולמלא את המטרה המוגדרת של הבלוג הזה. מה זה אומר? בגדול, שאני שוקד על פיתוח ועיצוב שני רעיונות (הנה רמז לאחד מהם) שבמידה ויגיעו לכדי מימוש, בתקופה הקרובה, יוסיפו טעם לבלוג ונקודת מבט חדשה שתאתגר אותי ותספק את הרעב שלכם, הקוראים, למשהו ששווה את זמנכם הפנוי.

זהו בגדול – עכשיו נשאר רק לפרסם משהו חדש ומעניין מספיק בימים הקרובים, כדי להוכיח שבאמת חזרתי ולפצות על הגיבובים הללו ועל ההפסקה הארוכה.

תגיות:


גם תצלום מסך מהוצאת פאנסאב גרועה עושה את העבודה כשאין רעיון לתמונה מלווה

אין דרך טובה או מעניינת לכתוב את זה, פשוט כי זאת הודעה מהסוג שאני כל כך לא אוהב לכתוב, אז אעשה את זה קצר. קצת פחות מחודשיים לפני סיום השירות הסדיר שלי, שוב ניצבת בפני תקופה עמוסה ולא פשוטה, שתהיה ללא ספק מלאה בכל מיני דברים לא נחמדים, ואשר עתידה להיות ארוכה במיוחד הפעם. כנהוג במחוזותינו, זה אומר שהמקום הזה יכנס להקפאה עמוקה לחודש הקרוב לכל הפחות, אחרי שבחודש החולף אפשר היה כבר להרגיש את הירידה הניכרת בכמות הכתיבה.

אני מקווה לנצל את רגעי הנחת הבודדים שמצפים לי בזמן הקרוב לטובת קידום כל מיני רעיונות שונים ומשונים, ישנים כחדשים, הקשורים בבלוג, בתקווה שכך אוכל לחזור לכאן עם דברים שיהוו פיצוי של ממש עבור מי שעוד קורא (יקרא?) כאן. חלקם יהיו פשוטים וצפויים וחלקם, לפחות כך אני מקווה, יצליחו להפתיע ולספק.

עד שניפגש שוב – תמשיכו להיות מגניבים, לא משנה מה.

נ.ב: זה לא אומר שאעלם לגמרי – אני אמשיך להגיב למיילים (לכתובת הרגילה כמובן) ולהסתובב ולקרוא בצנרת באופן כללי.

תגיות:
09 מאי
25
מאת Random Otaku

 הבלוג חוגג יום הולדת רביעי


זאת המלצה סמויה על One Outs ועל Akagi, אם לא הבנתם, אז רוצו לראות!

שוב הגיע הזמן הזה של השנה – הבלוג חוגג עוד יום הולדת. עד כמה שקשה לי להאמין בכך, המקום הזה הצליח לשרוד עוד שנה לא פשוטה והצליח להגיע בריא ושלם למעמד של יום הולדת רביעי – פרק זמן משמעותי, בהתחשב באורך חייו הממוצע של בלוג, העומד על חצי שנה. הדבר הזה, שנוצר ברגע של הסחת דעת, שלא נובאה לו ע"י רבים אף לא חצי שנת חיים, המשיך לגדול ולהתבגר גם השנה, הופך ליישות הרצינית והרהוטה יותר שנגלת כיום בפני המבקרים כאן. ולחשוב שרק אתמול הוא למד לזחול.

הודעת היום הולדת הזאת אומנם מתפרסמת בזמן, בדיוק ביום האירוע – בניגוד לשנה שעברה – אבל גם השנה הכתיבה והפרסום כאן לא הצליחו להתחמק מצילו של החאקי הצבאי. אומנם הפעם זה היה בסימן מוחצן הרבה פחות, אך בפועל, השפעתו רק הפכה למשמעותית יותר. הדוגמא האחרונה לכך הן ארבע הודעות שתוכננו לחודש האחרון, ואשר נועדו לייחד אותו בעומס של כתיבה שיגיע לשיאו בפרסום הודעה זו, אך פשוט קרסו אל תוך עצמן בשבועיים האחרונים מסיבות מובנות. למרות השליליות הצפה מן השורות הללו, הייתי רוצה להאמין שהתמודדתי עם המציאות מספיק טוב, שהנזק לבלוג צומצם ככל האפשר ושקרנו לא ירדה.

יותר מהכל, זאת הייתה שנה של חופש אמיתי וכמעט מוחלט עבור הבלוג, עם המעבר לאכסון ודומיין עצמאים, שהתרחש בדיוק לפני שנה, בה התאפשרה עשייתם של דברים שהיו בגדר חלום קודם לכן. אפשר לכמת את היתרונות הגלומים בבלוג עצמאי באמת, לנתח אותם ולהתווכח על חשיבותם, אבל את זה אשאיר לאחרים – אסכם ואומר שזאת הרגשה נהדרת להיות אדון לגורלך, אחרי שלוש שנים של קבלת מרות מלמעלה, טובה כרעה. אחד היתרונות המשעשעים שמגיעים עם העצמאות הזו, הוא הגישה ל-Google Analytics, המאפשר להוסיף מעט צבע לסיכום הזה, בעזרת חופן נתונים מסקרנים מהשנה החולפת.

  • "הבאר מועדון פנטזיה" – המקום השני ברשימת צירופי החיפוש בגוגל, מהם הגיעו לכאן, עם 159 שאילתות. ככל הנראה בגלל הפרסום לו זכו בזמנו הקרנות האנימה שמתקיימות באוניברסיטת בן-גוריון.
  • "עינב בלוג" – המקום הרביעי, עם 75 שאילתות. ככל הנראה בגלל ריבוי ההזדמנויות בהן יצא לי להזכיר את עינב יצחק, קוספליירית מוכרת בקהילה, לאורך השנה האחרונה.
  • 4.85% – כמות הגולשים שהשתמשו ברזולוציית מסך של 600×800. נתון מדהים, באמת.
  • 51.22% – כמות הגולשים שהשתמשו בגרסה זאת או אחרת של Firefox.
  • 0.4% – כמות הגולשים, במשולב, שהשתמשו ב-Ipod/Iphone או ב-PS3.
  • 71 – מספר הגולשים שמקורם ביפן. מה שהופך את יפן למדינת המקור השלישית של הגולשים לבלוג, אחרי ארה"ב וישראל.

מעבר לנתונים המשעשעים הללו, השנה החולפת הייתה גדושה גם בהתרחשויות חשובות של ממש מבחינת הבלוג. האירוע המשמעותי הראשון היה עלייתה לבמה של פינת "ביטים קהילתיים", אשר החלה להופיע כאן באופן לא עקבי מאז חודש אוגוסט, ועשתה שירות מכובד לקהילה – לאחרונה הפינה הפכה לעקבית עוד פחות, בעיקר לאור חוסר שיתוף הפעולה של הציבור הרחב, אבל עוד מוקדם להספיד אותה. בספטמבר החל פרסומו של פרויקט הכתיבה המשמעותי ביותר שידעה הפינה הזו עד היום – סדרת מאמרים בת חמישה חלקים בנושא גנדאם, שאף זכתה למקום של כבוד בערך של גנדאם בויקיפדיה העברית. האירוע המשמעותי האחרון התרחש באירוע הקוספלי שאורגן ע"י אמא"י בחודש דצמבר, בו הבלוג זכה להכרה משמעותית ראשונה, שהתבטאה בכך שקיבלתי תג "כתב קהילה" לאירוע.

בהמשך למסורת ארוכת השנים, חשוב לי להודות ולהביע את הערכתי לאנשים הנפלאים שמבזבזים מזמנם כדי לעבור על הודעות המתפרסמות כאן, ולגלות בהן ערמת שגיאות כאלו או אחרות. Xan, Oracle, Omerby – תרומתכם למאמץ המלחמתי לעולם לא תשכח. לרב תודות זכאיות גם כל הנפשות הפועלות ששלחו לדוא"ל עדכונים על אירועים קהילתיים, אלו שכתבו כאן את דעתם בתגובה לדבר מה שפרסמתי, או שסתם קראו את גיבוביי, תחת מעטה האנונימיות – בלעדיכם, הבלוג הזה היה שווה הרבה פחות, ובהחלט היה משעמם ושומם הרבה יותר. אשמח כמובן אם פרסומי יזכו לתגובות רבות יותר בעתיד, אבל אתם יודעים מה אומרים על משאלות.

המילים הללו נכתבות קצת פחות משלושה חודשים לפני סיום השירות הסדיר שלי והכניסה לשירות הקבע, אירוע העתיד להשפיע לחיוב על גורלו של המקום הזה, ועל גורלו של עבדכם הנאמן בשנה הקרובה – זו לכל הפחות התוכנית. שעות העבודה אולי יישארו אותן שעות, ספק אם העומס ירד, אבל השיפור בתנאים הסוציאליים ובתזרים המזומנים יאפשר לי לעשות דברים חדשים ומרתקים – אם זה במסגרת המקום הזה או במסגרת פרויקטים ואירועים שפרטיהם ייחשפו כאן בעתיד.

בסופו של דבר, זאת הייתה עוד שנה נהדרת, אפילו אם לא קלה, עבור הבלוג, עבורי ככותבו, ובתקווה גם עבורכם, קומץ האנשים שעוד קורא כאן על בסיס כלשהו. אין לי ספק שאהיה כאן עוד שנה כדי לחגוג חצי עשור לפלא הזה שנקרא "בועת מחשבה" – כולי תקווה שגם אתם.

נ.ב: יש לי טוויטר, אם זה מעניין מישהו.

תגיות: