בועת מחשבה

כפי שאפשר ללמוד מתצלום המסך, עבדכם הנאמן מתכוון – במיטב מחלצותיו כמובן – לעלות בשעות הבוקר של השני במרץ על מטוס של חברת British Airways ולראשונה בחייו לצאת את גבולות הארץ. כך יחל באופן שגרתי לחלוטין, 2 טיסות ו-19 שעות מאוחר יותר, מסעי בן החודש בארץ השמש העולה – מימוש של רצונות וציפיות בנות יותר מחמש שנים. מסע שיכלול בתוכו את כל האירועים המעניינים ואת כל המקומות המרתקים! (זה שתוכנית הטיול טרם נסגרה לא אומר שאסור להתרגש!)

עוד מקודם להגיד מה בדיוק צופן בחיכו החודש הזה לבלוג ובמה יתמלאו עמודיו, בעיקר משום שמעבר לחוסר הוודאות שאופפת את הפרטים המדויקים של הטיול איני רוצה לתכנן משהו שאפתני רק כדי לגלות שברגע האמת זה לא ישים. עם זאת, כולי תקווה שאצליח להביא לכדי מימוש משהו שמצד אחד יעשה צדק לחוויה ויעזור להנציח אותה ומצד שני יספק משהו ייחודי לכם, הקוראים, אם כבר נקרתה בפני ההזדמנות לבלות חודש ביפן.

נ.ב: יש משהו מוזר ונוסטלגי בקריאת הפוסט הזה עכשיו, שלוש וחצי שנים לאחר שפורסם, כשאני אוחז בידי את כרטיס הטיסה.

• ערב יפן 2009 – ביום חמישי הקרוב, ה-11 ביוני, יתקיים זו שנה רביעית ברציפות "ערב יפן", המוקדש כולו לתרבותה של המדינה המעניינת הזו, בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב. הערב מאורגן ע"י סטודנטים מהחוג ללימודי מזרח אסיה, בשיתוף פעולה עם שגרירות יפן, ועיקרו – הדגמת קליגרפיה, סדנה להכנת סושי, הצגה מקורית ושלל אטרקציות נוספות. כמו תמיד, האירוע יהיה פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. פרטים נוספים על האירוע ניתן למצוא בעמוד שנפתח עבורו ב-Facebook, או לחילופין, כאן.

• AnimeBit הושק – אחרי שבועיים של בטא סגורה ומאומצת, השירות החדש של TheCrow – ארכיון Bittorrent של הוצאות פאנסאב ישראלי – נפתח באופן רשמי לקהל הרחב. נכון לכתיבת שורות אלו, האתר מרכז את הוצאותיהן של שש קבוצות פאנסאב ישראליות בולטות, ומספר קבוצות נוספות עתידות להצטרף אליו בימים הקרובים. בתקווה, השירות שהוא מציע לגולשים באמת ובתמים יהפוך את האתר לנקודת מפגש משמעותית עבור הפאנסאב הישראלי – אם זה עבור הקבוצות ואם זה עבור הצופים.

• מנהל נוסף בטאקו-סאן – כדי לשפר את מהירות התגובה של טאקו-סאן, אגרגטור בלוגי אנימה ישראליים, עבדכם הנאמן מונה לפני מספר ימים, באופן לא רשמי, למנהל משני של האתר. מעתה ואילך ניתן להעביר גם אלי בקשות הצטרפות לשירות והמלצות על בלוגי אנימה ישראלים בהם נתקלתם וכדאי להוסיף אליו, בעזרת דוא"ל לכתובת הרגילה – randomotaku dot feedback at gmail dot com.

• הרואי-צ'אן, בעברית – בשעה טובה, קבוצת Conor-Subs שיחררה אתמול את הפרק האחרון בסדרת ה-ONA הקומית, The Melancholy of Suzumiya Haruhi-chan. אתם יותר ממוזמנים להוריד את הסדרה, המורכבת מ-25 פרקים בני 2-6 דקות. למען הגילוי הנאות – מילאתי תפקיד של איש QC בפרויקט.

כמו תמיד, אם נתקלתם בידיעה כלשהי הקשורה בקהילת האנימה ומנגה הישראלית או שאתם מעוניינים לקדם ידיעה משלכם בנושא, אתם מוזמנים לשלוח לי דוא"ל לכתובת הרגילה:

בשעה טובה ולאחר עיכוב קל, נחת היום על שולחנה של מערכת הבלוג עותק סרוק של הכתבה המדוברת על תרבות האוטקו ואקיהברה, אשר התפרסמה במדור 7 ימים של 'ידיעות אחרונות' לפני קצת יותר משבוע ימים. לפני הכל, הכתבה זוכה בנקודת זכות על העובדה שהיא משתרעת על גבי חמישה עמודים תמימים, מה שהופך אותה ככל הנראה לכתבה הגדולה ביותר מסוגה מאז כתבות הענק שהתפרסמו לפני שנתיים במעריב ובמעריב לנוער.

בשביל מי שהורגל לטעויות העובדתיות, למינוח השגוי, לרצון ליצור הקצנה ולפישוט היתר שמאכלסים את פסקאותיה של כתבה ממוצעת על אנימה ומנגה בתקשורת הישראלית, כתיבתה של גברת רייזל בכתבה הזאת היא מעין יקום מקביל, במובן הטוב. הטרמינולוגיה שלה אומנם מוזרה מעט אך ברובה תקינה, היא בוחרת ובצדק שלא להיכנס לדקויות הקיימות בתרבות האוטקו אך בו בעת מציינת שדקויות כאלה אכן קיימות ומיני התוספות האינפורמטיביות – בדמות שמות ותאריכים – שהיא מפזרת לאורך הכתבה מראות על ביצוע ולו תחקיר בסיסי על הנושאים עליהם כתבה.

מצד שני, חוסר האחידות והעקביות שהיא מפגינה תוך שימוש במונחים השונים לאורך הכתבה יוצר מצבים היכולים לבלבל קורא שאין לו שום רקע בנושא. בנוסף לכך, מספר חלקים בכתבה מפגינים ניסוח מסורבל, מקוטע ומבלבל – בעיקר לקראת סופה. בכלל, נוצרת ההרגשה שהגוף המפקח, עורך זה או אחר של המוסף התרשל בעבודתו ולא דאג מספיק לניסוח תקין ולשמירה על ההיגיון הפנימי של הכתוב. בשורה התחתונה, זאת עדיין הכתבה הטובה ביותר שבה התברכה קהילת האנימה ומנגה הישראלית מזה לפחות שנה.

נ.ב: רק תודות ל-Theoldadam על כך שענה לבקשתי וסרק את הכתבה ול-Jiyuu על כך שערך את הסריקות לכדי משהו קריא.

נ.נ.ב: לא, לא שכחתי את הודעת סיכום, אני רק דוחה את הקץ.

בתחילת שנת 2006 שודרה ברשת NHK היפנית, כתבה מיוחדת בת ארבעים וחמש דקות בשם "Akihabara – A Story at the End of the Year". כפי שניתן לנחש משמה, הכתבה עסקה באקיהברה, השכונה המפורסמת ששוכנת לב טוקיו. אם לדייק, מדובר בניסיון של הכתבת אלומת השם להבין מה יש במקום הזה שמושך אליו, ומהווה השארה, לאנשים רבים כל כך. מהו בעצם, החן של המקום הזה?

בניסיון למצוא את התשובה לשאלה הזאת, הכתבה עוקבת במשך יום שלם – רגע לפני חג המולד של שנת 2005, אחר שישה אנשים המוצאים באקיהברה את ביתם הפיזי או הרוחני. ההתרחשויות השונות מפוצלות למקעים ע"י קטעי ראיונות עם השישה, העוזרים לחשוף משהו מהתהליכים הפנימיים שהובילו אותם למקום בו הם נמצאים בהווה ודוחפים אותם קדימה. נראה שגיבורי הכתבה נבחרו בצורה קפדנית, והם מהווים בעצם מדגם מייצג של אוכלוסיית אקיהברה (בגוף או בנפש), וחשוב מכך – בשום נקודה לא נעשה ניסיון להציג אותם כאטרקציה, סוג של משהו אקזוטי, דווקא העובדה שמנהלים במקביל גם חיים אשר אפשר להגדיר "נורמאליים", מודגשת בקטעי הראיונות.

הכתבת מעדיפה בתפקידה כקריינית, המלווה את המתרחש ומספקת פנינות מידע המתאים, במקום לקחת חלק פעיל ופרונטאלי בהתרחשויות – לא רואים אותה אפילו פעם אחת, והיא בקושי מדברת בזמן אמת. בכך בעצם ניתנת הבמה לגיבורים, וההתנהלות הטבעית יחסית שלהם מדברת בפני עצמה. בתחילה זה יוצר תחושה שהכתבה קצת דלה מתוכן ופואנטה, אבל במבט מעמיק יותר אפשר להבחין בהרבה דברים המתחבאים בין השורות.

התוצאה הסופית אולי נוגה וסנטימנטאלית קצת יתר על המידה, אבל היא מספקת מבט גבוה מהרגיל ומעניין מאד על המקום שהפך למכה של אוטקו רבים ברחבי העולם, ואולי אפילו תשובה חלקית שאלה למה חלק מאיתנו התחילו לראות אנימה (והפכו אולי גם לאוטקו). חשוב לא פחות הוא הניסיון של הכתבת להגיד "היי, אם נעצור לרגע נראה שהם בעצם די דומים לנו", משהו שנדיר לראות בכתבות כאלה – לא רק במדינה המקדשת הומוגניות כמו יפן. צפייה מומלצת בהחלט.

מתנגן ברקע: "Shangri-La" של Chat Monchy

נ.ב: הקורא הבודד שעוד נמצא כאן מוזמן להוריד את הכתבה בעזרת הורדה ישירה.

ביקורת רבה הוטחה בשופטים של תחרות הקוספלי של כנס אה?קון! קיץ 2007 ועל הדרך שבה בחרו את הזוכים, חלקה עיניינית ומאופקת וחלקה מלודרמטית וחסרת כל פרופורציה. בסופו של דבר, ההיסטוריה היא זאת שתחליט מה היה גודלו האמיתי של ה"אסון" שהתרחש. מה שמרתק באמת בכל העניין הוא שבפחות משבוע, ההקלטה של הריקוד שזיכה את קאסט לאקי סטאר (Lucky Star) במקום הראשון, זכתה לפירסום נרחב בקרב אוטקו (Otaku) אמריקאים ויפנים רבים.

הסירטון פורסם ב-Haruhi Dance Revolution, בלוג ששם לעצמו מטרה לפרסם הקלטות של אנשים מרחבי העולם המבצעים את הריקודים המפורסמים משירי הפתיחה של הרואי (Suzumiya Haruhi no Yuuutsu) ולאקי סטאר. הקאסט אפילו זכה לשבחים על ההשקעה שלו. במקביל הסירטון פורסם גם בניקו ניקו דוגה, סוג של יו-טיוב יפני שרוב המבקרים בו הם אוטקו יפנים. זאת כמובן, בהמשך לפירסום של סירטון הסיכום של כנס אנימה קון פורים 2006 שהועלה לניקו לפני קצת יותר מחודש. גם הפעם התגובות לא איחרו להגיע ולא הפסיקו לשעשע.

תצלומי מסך נוספים בליווי תרגום של התגובות לסירטון, נכון לרגע פירסום ההודעה, אפשר למצוא בבלוג של lolicon, שגם הפעם היה הראשון שהפנה את תשומת ליבי לכך שהסירטון הועלה לניקו ניקו דוגה וזכה למבול של תגובות.

מתנגן ברקע: "endscape" של UVERworld

נ.ב: אני ככל הנראה אזדקק לעוד כמה ימים כדי להתאושש לגמרי מהמחלה המוזרה שפקדה אותי בימים האחרונים, אבל אני מספיק בריא כדי לכתוב את הסיכום על הכנס מחר. תודה לכל מי ששלח הודעת "החלמה מהירה".