כשברקע מרחפת הטראומה הקולקטיבית של כנס גאקקון '08, התקיים ב-10 בחודש כנס הארוקון 2009, כנס שעיקרו אנימה, מנגה ותרבות האוטקו, אשר אורגן ע"י ארגון המנגה והאנימה הישראלי (אמא"י) במרכז ווהאל הממוקם בסמיכות לאוניברסיטת בר-אילן. כיאה לכנס פורים, אחד משני כנסי האנימה הגדולים בשנה, הוא נשטף בהמון רב של קוספליירים ומבקרים רגילים, כ-1300 במספר – לשמחתם, סימני השאלה והתהיות המהותיות שריחפו מעל הכנס ממש עד לרגע האחרון התבדו ברובם עם פתיחת דלתותיו של הארוקון 2009.
בניגוד לרושם שנוצר טרם הכנס, מרכז וואהל המעוצב התברר כמקום מתאים באופן מפתיע לצרכיו של כנס אנימה, על אף מסע הכומתה הקצר אליו וממנו, לו נדרשו רבים מבאי הכנס. האולם הראשי רחב הידיים, ההפרדה המפלסית והאקוסטית של חדר ההרצאות ושל האודיטוריום היו ברכה לותיקי המסדרונות המחניקים של גאקקון 08' והאודיטוריום הרעשני של הארוקון 08'. עם זאת, קשה היה לפספס את העומס שנוצר באולם הראשי, בעיקר באזור הדוכנים, בשעות הראשונות של הכנס – שילוב מנצח בין פיזור דוכנים לא מיטבי וגבוליות הקיבולת של המקום באירוע עם כמות מבקרים שכזאת.
הכנס החל דווקא ברגל שמאל, לאור ההחלטה התמוהה, אם להאמין לניסיון העבר, לקבוע את הפעילויות הראשונות של הכנס ואת תחילת השפיטה לתחרות הקוספלי על שעת פתיחת הדלתות. האנדרלמוסיה הקצרה שהשתררה ברגע האמת גרמה בין השאר לדחייה של כ-20 דקות בתחילת הפעילות הראשונה שהתקיימה בחדר ההרצאות – פאנל שעסק בפאנדום יאוי (Yaoi) בארץ. עם זאת, יאמר לזכות המארגנים שבניגוד לפעמים קודמות בהן מקרים דומים התרחשו, הפעם ההתאוששות הייתה כמעט מיידית והעיכוב הראשוני לא הפך לכדור שלג שעלול היה לעוות לגמרי את לוח הזמנים הרשמי של הכנס.
אם כבר פאנל פאנדום היאוי – הפעילויות וההרצאות בכלל והפאנל בפרט, הרוויחו עד מאד מחדר ההרצאות המסודר והמותאם, וחדר ההקרנות (שהפך בשעות הערב לחדר קריוקי) המרווח ומהאקוסטיקה הטובה שלו. פאנל הפאנדום וההרצאה של מייק על השפעתה של מלחמת העולם השנייה על האנימציה היפנית התבררו כפעילויות קהילה טיפוסיות – טובות, אך לא מושחזות מספיק, אם במקרה של הפאנל בגלל חוסר שיתוף פעולה של הקהל והכנה מקדימה, ובמקרה של מייק בהיגררות לנושאים בלתי רלוונטיים והצגת טענות שאין עליהן הסכמה אקדמית כעובדות. גולת הכותרת של ההקרנות בכנס הייתה הקרנת הבכורה של Byousoku 5 Centimeter בתרגום לעברית, באדיבות קבוצת הפאנסאב (Fansub) הישראלית Kosher Anime Translations.
בדומה לכנס גאקקון 2008, גם הפעם דוכני יוצרים מן הקהילה זכו לבמה רחבה, הם זכו לעמוד כתף אל כתף עם הדוכנים המסחריים של קומיקס וירקות, קומיקאזה ואחרים. אם כי הפעם נוכחותם הורגשה פחות מבעבר – בין אם זה בגלל הענות נמוכה יותר מצד היוצרים או בגלל מגבלה של שטח פנוי. אם היה משהו מפתיע באופן נעים בדוכנים, היו אלו דוכני האוכל שהציעו לבאי הכנס חוויה קולינארית במחיר סביר יחסית ובסטנדרטים היגייניים שטרם נראו במחוזותינו.
דו'גינשי קצר בעל תוכן מקורי שנמכר באחד מדוכני היוצרים בכנס, הוא אומנם אקראי לחלוטין, אבל החלטתי להביע תמיכה וקניתי עותק.
על אף המיקום הנוראי של איזור השפיטה מאחורי פרגוד, בפינת האולם הראשי, ועל אף הזמנים הלא מציאותיים שנקבעו מראש לפרסום הפרטים הראשוניים (בהם כמובן לא הצליחו לעמוד) אירוע הקוספלי היה ללא ספק גולת הכותרת ולסמל של הכנס כולו. על אף הזוטות שאפשר להעלות כנגדו אם נרצה, האירוע, שהתקיים באודיטוריום רחב הידיים , היה הפקה מבוצעת היטב, קצרה וממוקדת שנגמרה לפני שהמנחים החלו להימאס או שחום הגוף של כאלף האיש שנכחו בתחרות התחיל להיות מורגש באמת.
מחזמר "הלסינג בארץ הפלאות" שהוצג במהלך הכנס פעמיים, זכאי לאזכור מיוחד. בהתחשב בפרטים שהיו ידועים עליו לפני הכנס, ובעיקר בהתחשב בתוצאות המפוקפקות של הניסיון הראשון ליצור מחזמר שכזה בארץ, ספקנות – בלשון המעטה – הייתה הקו המנחה הנפוץ ביותר אצל אוטקו ותיקים רבים כשנדרשו לעניין. זאת בדיוק הסיבה לכך שהפתעה מאוד חיובית ומשמחת ציפתה לבאי המחזמר – למחזמר היה תסריט של ממש, השחקנים הצעירים השקיעו בדמויות את כל כולם ונלקח מספיק חופש יצירתי כדי שיהיה משעשע, מבלי שהדבר ירגיש זר לגמרי. במקום לכוון אל הבלתי אפשרי בניסיון הראשון, צוות המחזמר החליט להציב בפניו מטרה הגיונית יותר להשקיע בה את כל כולו – התוצאה כאמור, הייתה טובה עד מאד.
כהערת שוליים, רגע לפני הסיום, הייתי רוצה להעלות את נושא הפרסום הלקוי לו זכה הכנס בשבועות שקדמו לקיומו. על אף שקשה להעריך כמה הדבר פגע במספר המבקרים בכנס, בחשיפה למידע חיוני למי שבסופו של דבר כן הגיע, ולבטח שמתחם הכנס לא היה מתמודד עם מבקרים נוספים – ההרגשה הכללית שהקרין אופן הפרסום של הכנס הייתה של חוסר תיאום, קצר בתקשורת וחוסר עניין מפתיע מצד הארגון בנושא.
בסופו של אותו יום מפרך ומהנה להחריד, כנס הארוקון 2009 יצא כשידו על העליונה, למרות הספקות והדאגות המוקדמות. הארוקון 2009 אולי לא היה כנס מעולה, אבל הוא היה טוב וחשוב מכך – הוא הצליח להפיח תקווה גם במבקרים הגדולים ביותר של סצנת הכנסים בכלל ושל אמא"י בפרט. תקווה כי משהו מתחיל להשתנות, כי משהו מתחיל לעבוד. כולי תקווה כי מכאן הדרך היא רק כלפי מעלה, או לכל הפחות לא כלפי מטה.
לסיכום, אתם מוזמנים להתענג על מעט מהקוספלי האיכותי שהוצג בכנס ושהצלחתי לצלם.
נ.ב: תודה לעומר על כך שצילם את הפאנל בזמן שלקחתי חלק בחוויה אנתרופולוגית.
נ.נ.ב: מי מהמצולמים שרוצה את הגרסה המלאה של התמונות שלו, מוזמן לשלוח הודעה לכתובת הדוא"ל הרגילה.
