בועת מחשבה

אומנם פוסט סיכום והתייחסות לכנס עצמו לעולם לא יזכה לראות אור יום – העיכוב המשמעותי בפרסומו פשוט הפך אותו למיותר – אבל הקוספליירים שצולמו אז, ושתמונותיהם טרם פורסמו, עדיין זכאים למעט חשיפה וזמן מסך עבור ההשקעה והמאמץ שלהם. הרשו לי אם כך, להציג בפניכם באיחור אופנתי את שארית הקוספלי מכנס כמא"י 2009:

את התצלומים הללו ניתן גם למצוא בארכיון תצלומי הקוספלי שפתחתי לפני יותר משנה ב-Flickr, כמו גם את שאר התצלומים מכנס כאמ"י 2009 ומכנסים ואירועים אחרים בהם צילמתי קוספלי בשנתיים האחרונות.

נ.ב: החוב שלי הצטמצם זה עתה בפוסט אחד. השאר בדרך, לא לדאוג.
נ.נ.ב: מתברר שיש לי טוויטר, מי היה מאמין.

הקליקו על התמונה כדי להוריד

לפני מספר ימים הגיע לכדי מימוש רעיון חדש-ישן, שהפך לאחת הסיבות העיקריות ליובש שהשתלט על כל חלקה טובה כאן בתקופה האחרונה, ולאחר מעט יותר מחודש של עבודה מאומצת מצד עבדכם הנאמן ושאר הצוות המסור, תוצאות עמלנו המשותף זכו לראות אור יום – בדמות הגיליון הראשון והניסיוני של "הפאנזין", במה חדשה ועצמאית לתוכן הקשור בתרבות האוטקו בארץ ובחו"ל, אשר שוחרר ללא הרבה הילולה באיחור קל של שבוע ימים.

זאת אומנם הגרסה הסופית של הגיליון, אך היא בהחלט לא חפה משלל שגיאות, טעויות ומיני דברים הטעונים שיפור (בתקווה לא יותר מדי), שהם בעיקר תוצאת חוסר ניסיון ולוח זמנים צפוף יתר על המידה. מצד שני, הגיליון הזה עדיין מהווה הוכחת יכולת ברורה מרשימה לכל הדעות, שלא יכולה להשאיר גם את גדולי הציניקנים בקהילה אדישים לגמרי.

כולי תקווה כי נוכל לתקן ולשפר את מרבית הסוגיות שצפו ועלו בינתיים, בעבודה על הגיליון השני, אשר מתחילה בימים אלו ממש, ולספק חווית קריאה איכותית וארוכה עוד יותר בפעם הבאה. זה כמובן אומר שכל הערה, הצעה או רעיון יתקבלו בברכה. בהקשר הזה, חשוב גם לציין שעוד לא מאוחר להתנדב ולקחת חלק בעבודה על הגיליון הבא של המגזין, ובכלל. כל מה שעליכם לעשות בשני המקרים הוא לשלוח הודעה לכתובת mail dot fanzine @ gmail dot com.

נ.ב: בתקווה, בימים הקרובים מעט מחובות הפרסום כאן ייפדו, אם כי כפי שזה נראה כרגע, סיכום של כנס כאמ"י 2009 לעולם לא יזכה לראות אור יום.

בהתחשב בכך שזו שנתו החמישית, יהיה מעט מיותר להציג בפרוטרוט את יום הבלוג הבינלאומי ואת רעיון קירוב הלבבות שעומד בבסיסו. מה גם שזו הפעם השלישית ברצף בה המאורע הזה זוכה כאן להתייחסות, כך שיהיה גם מיותר לציין את הסיבה לכך שאני מעוות מעט את כללי האירוע. חבל רק שכל זה לא משנה, ושהתזמון שלו לא יכל להיות גרוע בהרבה מבחינת הבלוגספירה של בלוגי האנימה הישראליים.

אומנם בדומה לפעם הקודמת, בה ניתן היה להבחין בבירור בהיעלמותם וגסיסתם של בלוגי אנימה ישראליים בולטים שרק שנה קודם לכן זכו לאזכור, גם הפעם מרבית הבלוגים שהוזכרו לפני שנה הספיקו להעלם או לסבול מפגיעה משמעותית בקצב הכתיבה בהם, אך בניגוד לפעם הקודמת, לא קיים בנמצא דם חדש שיכול למלא את השורות. אם בשנה שעברה, על כל אחד מן הכותבים שפרש הצטרף כותב חדש מלא אנרגיה וחדור מוטיבציה, הרי שהפעם מרביתם נפלו עוד לפני שזכו לחגוג חצי שנה לפועלם. התוצאה הקשה והמעציבה של המציאות הזאת היא שאיני מסוגל לגייס יותר מארבעה בלוגים שווי אזכור לטובת היום החגיגי הזה, בעיקר משום שהם היחידים שפעילים באופן כזה או אחר נכון לרגע זה.

• Spinchan – בחמשת החודשים האחרונים, מאז שהוקם הבלוג, המסירות והאנרגיה הבלתי נדלת של Papermoon ושל צוות הכותבים אותו הצליחה לגייס, הצליחו לגבור על הספקות הראשוניים שהעלתי בקשר לרצינות הבלוג והוכיחו שהם מסוגלים לקחת את רעיון ה-"Random Curiosity ישראלי" צעד אחד קדימה ולדבוק בו לאורך זמן.

• Prototype – כמצטרפת טרייה לבלוגספירה, nonacha הצליחה בשלושה חודשים קצרים להוכיח שלא רק שהיא מסוגלת לכתוב, אלא שיש לה גם באמת ובתמים מה להגיד. אין ספק שיש לה עוד מה לשייף, אבל זה כבר יבוא עם הזמן והניסיון.

• שנה ביפן – בחור ישראלי המתגורר זה קרוב לשנה ביפן וכותב על אנימה, תרבות האוטקו ואוכל. כל מילה נוספת מיותרת. הוא אומנם צפוי לחזור לארץ בחודשים הקרובים, אך בינתיים בין העדכונים האחרונים לבין הארכיון העמוס שכבר קיים, יש לא מעט דברים שכדאי לקרוא ולראות בבלוג הזה.

• AnimeOK – אומנם אני עדיין מתקשה מדי פעם לעכל את אופן הכתיבה של Demon, ולעיתים גם את הדעות שהוא מציג, שלא לדבר על כך שהבלוג זוכה בכל מקרה בפרסום משמעותי בשער הראשי של אתר קטן בשם Isrataku, ובכל זאת כבלוגר אנימה ותיק שממשיך להפגין מסירות ולהט בלתי נדלים בכתיבתו, ויכולת לספק תוכן שמושך קוראים, מגיע לו מקום ברשימה הזאת גם השנה.

הקלק כדי לראות את הדוגמית הגרפית של הפאנזין

ארבע השנים האחרונות, בהן כתבתי כאן על אנימה, מנגה ותרבות האוטקו, מספקות חומר גלם רב ועשיר לכל אמירה שאולי תכתב על מצבה של מה שמכונה "קהילת האנימה ומנגה הישראלית" – בעבר, בהווה ועם מעט יומרה, גם בעתיד. מצד שני, אם השנים הללו הוכיחו משהו, זה שיש לנו די והותר אמירות, בין אם הן חדות ומפוקחות או ערמת גיבובים מתנשאים ומנותקים – מעשים לעומת זאת, יש לנו מעט מדי. טבעי אם כך, שככותב, אקח על עצמי לנסות וליצור מה שכה חסר בעיניי בקהילה הזאת – במה חדשה ובלתי תלויה לתוכן משמעותי ואיכותי, שלא רק תגרום לאנשים לקרוא, להגיב, לחשוב וליצור כחלק מפולמוס אמיתי ומרתק, אלא אולי אף תצליח לזכות בליבם של מי שמאס ברובה של קהילת המעריצים המקוונת, ומי שטרם זכה להכיר אותה.

מה היא אותה במה? מדובר כמובן בפאנזין (Fanzine) – מגזין מעריצים חובבני שעיקרו אנימה ותרבות האוטקו, כפי שהיא מתהווה בארץ ובחו"ל. כפי שהשם מרמז, מטרתו היא להוות במה לראיונות, כתבות, ביקורות, טורים אישיים ועוד שלל דברים שאפשר למצוא במגזינים מזדמנים, אשר תנוהל ותונחה ע"י אנשים בעלי הוותק, הידע ומעוף הנדרשים לשם כך. נדמה כי הדוגמית העיצובית, המצורפת כקישור, שווה מספר לא מבוטל של מילים, בכל הקשור למה שככל הנראה מצפה לנו עם המגזין. לעריכה הגראפית, דרך אגב, אחראי לא אחר מאשר Marmadilo, הכותב בעצמו בלוג, והוא גם זה שאחראי להחייאת רעיון הפאנזין.

נכון לרגע זה, מה שנחוץ לרעיון הזה יותר מכל דבר אחר, כדי שיוכל להפוך לממשי, הוא אנשים יוצרים. כל מי שרוצה לנסות את כוחו בכתיבה ואינו יודע היכן להתחיל, כל מי שמחפש מקום ראוי להשקיע בו את יכולותיו, כל מי שניחן בדחף בלתי מוסבר להגיד דבר מה חשוב לקהילה ועליה, כל מי שמחפש במה חדשה לפרסם בה את פועלו, וכל מי שרוצה לבחון את כוחו בניסיון להקים משהו חדש ושונה, משהו שווה ערך – מוזמן לקחת צעד קדימה, לנדב את עצמו תמורת תחושת סיפוק, ואולי אפילו מעט תהילה, ולקחת חלק בניסיון הזה, בו נוכל כולנו להתגאות.

כל מי שמעוניין להתנדב, יותר ממוזמן להשאיר פרטי התקשרות בתגובה להודעה הזו, לשלוח אותם בהודעת דוא"ל לכתובת הרגילה או להשאירם בתגובה בבלוגו של הטירן השני. בלי קשר לכך, הערות, תגובות ורעיונות יתקבלו בברכה, כמו תמיד.

על אף שהייתי רוצה אחרת, אין לי מספיק זמן פנוי כדי לכתוב התרשמות מהכנס שזה עתה חווינו שניים-שלושה ימים אחרי המעשה, בניגוד לאנשים ברי מזל מסוימים. בדומה להארוקון 2009, זאת הסיבה לפוסט הזה – כבר אז קיבלתי הוכחה ברורה לכך שמסיבה מוזרה כלשהי, אתם, קוראי, מעדיפים לבהות בתמונות איכותיות של קוספליי יפה, במקום לקרוא את הסיכום המפולפל שלי, ומי אני שאלך נגד ההמון? בכל מקרה, בדומה לאירועים האחרונים, כאמ"י 2009 התברך בלא מעט קוספליי איכותי, שאת חלקו לצערי לא הצלחתי לצלם. עם זאת, ובהתחשב במחוייבויות שלי כחבר סגל הכנס, הצלחתי לצלם את רובו. אז הנה הם לפניכם, כמה מהקוספליי הטובים שראו אור בכנס כאמ"י 2009:

המשפט "הקוספלי הטוב של הכנס" נאמר כמובן עם כל ההסתייגות הראויה, בהתחשב בכך שהצלחתי לפספס מספר אנשים שהרוויחו ביושר את מקומם בפוסט הזה (דוגמת Akane). הייתי רוצה להגיד שרבים וטובים ממני צילמו את שלל הקוספליי במהלך הכנס, אבל מהתרשמות ראשונית נראה כי קיים מחסור של ממש בתמונות איכותיות מהכנס – כבר החלו לצוץ דיבורים על ארגון מפגש צילום (של קוספליי) בתקופה הקרובה. בכל מקרה, אם שום דבר יוצא דופן לא יצוץ בימים הקרובים, הודעת סיכום של הכנס, בליווי שארית תמונות הקוספליי ואולי אף גם בהקלטה ערוכה של אירוע הקוספליי עצמו, תעלה במהלך השבוע הקרוב.