זה אולי קשור באופן עקיף להחריד, אבל זה עדיין קוספלי מצחיק, אז מי הולך להתלונן?
שישה עשר חודשים חלפו מאז שפורסמה כאן ההודעה ההיא, שהכריזה על ההקמה הרשמית של "ארגון למנגה ואנימה בישראל", אגודה-בת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה. שישה עשר חודשים בהם הפך הארגון, אשר מכונה אמא"י בקצרה, למוכר במרחבים הוירטואליים של קהילת האנימה ומנגה הישראלית. אחר ההתרחשויות האחרונות ולאור הדעה הלא מחמיאה על הארגון שהחלה להתגבש במוחי ובמוחם של רבים אחרים בתקופה האחרונה, נראה כי הגיעה העת לשיחת "יחסינו לאן?", כיאה לכל מערכת יחסים – בין קהילה לבין ארגון המצהיר כי הוא מייצג את האינטרסים שלה.
עדיף יהיה להימנע מהמילים המתוקות על עשייה, על תרומה ועבודת קודש, לא משום שאין בהן מן האמת, אלא פשוט כי בנקודת הזמן הזאת הרומנטיות אשר אפיינה את היחסים שבין הקהילה לארגון החלה להתפוגג ובכך פינתה את מקומה לענייניות מעשית ככלל. ייטב להגיע ישר לנקודה הרגישה והמעט כואבת – אמא"י הפך לארגון לכנסי אנימה בישראל והוא אינו ממלא את המטרות הפומביות שהוא עצמו הגדיר. מספיק להסתכל על רשימת ההישגים שהארגון עצמו מפרסם וכה מתגאה בה באתרו הרשמי, כדי להגיע למסקנה הבעייתית הזאת. ואכן, לא מעט אנשים הגיעו למסקנה הזאת, אם להאמין להערות העוקצניות שנזרקות לאוויר מדי פעם בחלקים שונים של הקהילה, כאשר אמא"י הופך לנושא השיחה. קבוצת הפייסבוק שנפתחה בנושא היא רק סממן.
מעט לא נעים לקרוא את התגובות של מי מבכירי וזוטרי הארגון שבחרו להגיב לטענות הללו. לא נעים בשבילם כמובן – כאילו הם עורכי דין של נאשם, המנסים לשלוף כל טריק מהשרוול נגד ערמת הוכחות חותכות מולן הם ניצבים. גם אם נסכים לכך שייעוץ לכנסי מדע בדיוני ופנטזיה נחשב לקידום חוץ קהילתי, תוך התעלמות מהעובדה שמדובר בהעברת אחריות על חלונות זמן קיימים ולא השגת חלונות זמן נוספים, עדיין מדובר בכמות מגוחכת של עשייה.
אם רק ההתמקדות בנושא בודד ממצע שלם הייתה נותנת אותותיה או נושאת פרי של ממש, היה קשה הרבה יותר לכתוב את השורות האלו. אבל היא לא – כנסי אנימה בישראל לא באמת שינו הילוך מאז שאת השמות ליבת וחן החליף שם גדול אחד והוא אמא"י, אף חבורה של אנשים עונבי עניבות, רציניים ובעלי יכולת לא ירדה משמיים כדי להושיע אותנו מכנסי אנימה חובבניים. עדיין יש לנו כנסים טובים, אבל בעיקר יש לנו כאלו הנעים בין הבינוניות לגריעות. חותמת "ליבתקון" הוחלפה בחותמת 'אמא"י' ותו לא.
לזכותו יאמר שהביקורת לא נופלת על אוזן חרשת לגמרי – בעוד כחודש אמור להתחיל הפרויקט הרציני הראשון של הארגון שאינו קשור לכנסים שום אופן. "מועדון קריאה" שמו, כך בפשטות. מטרתו היא קידום תחום המנגה בתוך הקהילה עצמה, ע"י השגת הנחות על כותרי מנגה נבחרים, אשר ישתנו על בסיס חודשי, וקיום מפגשים מאורגנים בהם יתקיימו דיונים על הכותרים הללו ועל מנגה בכלל. אי אפשר להגיד שהפרויקט השאפתני הזה מגיע מאוחר מדי, אבל הוא לבטח מרגיש טיפה בים כשהוא עומד לבדו מול כנס אנימה נוסף שיפקוד את הקהילה לפני צאתה של השנה הלועזית הנוכחית.
זה לא שהארגון ידע שקט לאורך חייו הקצרים יחסית – גם כיום הוא ממשיך לחוות תהפוכות פומביות יותר ופומביות הרבה פחות, עם חילופי בזק בקרב ההנהלה בכירה והזוטרה. אבל כל מי שבוחר לקחת בו חלק צריך להפגין בגרות ולהפנים שמדובר כאן בעשייה מחייבת אשר חשובה פי כמה מהדרמות והאגואיזם שהפכו מנת חלקה של ההתנהלות הפנימית בארגון זו תקופה ארוכה. נדמה לי שזה לא הרבה לבקש מחברי הארגון להתעלות על עצמם, כשהם מבקשים לייחס לעצמם תפקיד ייצוגי כלפי פנים ובעיקר כלפי חוץ של כול מעריץ אנימה ואוטקו בישראל.
